תפילין על עור עוף ודג
שבת קח ע"א
"אמר רב הונא: כותבין תפילין על גבי עור של עוף טהור. אמר רב יוסף: מאי קמשמע לן?! ...
בעא מיניה מר בריה דרבינא מרב נחמן בר יצחק: מהו לכתוב תפילין על גבי עור של דג טהור? - אמר לו: אם יבא אליהו ויאמר... אי פסקא זוהמא מיניה".
קשה, מדוע מתלבטת הגמרא מהו חידושו של רב הונא, והלא יש בדבריו חידוש גדול, שלמרות שאמרו בפסקנות לעיל במסכת שבת דף עט ע"ב: "תפילין אגויל מי כתבינן?!", על עור של עוף כותבים על הגויל כלומר על העור השלם, שהרי לא ניתן לקלפו ולהבדיל בו בין הקלף לדוכסוסטוס שכן אין בו קלף כלל, כי הקלף – הוא האפידרמיס החיצוני, מתקלף ממנו לאחר שחלקו הפך לנוצות.
קשה גם לדברי הנודע ביהודה שהובא בפתחי תשובה על יו"ד ס' רעא ס"ק ד, הסובר שדין קלף קיים גם בעוף. כי יש חידוש בכך שלמרות דקותו יש בעור העוף חלוקה. מכל מקום נוסף למה שהקשה עליו הפ"ת שם, קשה שאת עור הדג הדק ודאי אי אפשר לחלק, והגמרא הכשירתו אם רק תפסוק ממנו זוהמא.
אלא משמע שפשוט היה לגמרא שמה שאין כותבין על הגויל אינו הלכה למשה מסיני, אלא רק משום עוביו הרב של עור הבהמה והחיה, או משום חוסר מוכנותו של צד השיער לכתיבה ראויה. ומניעות אלו אינן קיימות בעורות העוף והדג.
עוד על הענין, בקישור זה.
