הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "הלכה כרבי יוסי"
שבת קט ע"א
תנו רבנן: רוחצים במי גרר, במי חמתן, במי עסיא, ובמי טבריא. אבל לא בים הגדול, ולא במי משרה, ולא בימה של סדום. ורמינהו: רוחצים במי טבריא ובים הגדול, אבל לא במי משרה ולא בימה של סדום. קשיא ים הגדול אים הגדול! - אמר רבי יוחנן: לא קשיא, הא - רבי מאיר, הא - רבי יהודה. דתנן: כל הימים כמקוה, שנאמר +בראשית א+ ולמקוה המים קרא ימים דברי רבי מאיר, רבי יהודה אומר: ים הגדול כמקוה, ולא נאמר ימים אלא שיש בו מיני ימים הרבה. רבי יוסי אומר: כל הימים מטהרין בזוחלין. ופסולים לזבים ולמצורעים, ולקדש בהן מי חטאת. מתקיף לה רב נחמן בר יצחק:.
1.
רמב"ם הלכות מקוואות פרק ט הלכה יב:
כל הימים מטהרין בזוחלין ופסולין לזבים ולמצורעים ולקדש בהן מי חטאת.
2.
כסף משנה הלכות מקוואות פרק ט הלכה יב:
[יב] כל הימים מטהרין בזוחלין וכו'. שם פ"ח דפרה ובפ"ה דמקואות כל הימים כמקוה שנאמר ולמקוה המים קרא ימים דברי ר"מ ר"י אומר הים הגדול כמקוה לא נאמר ימים אלא שיש בו מיני ימים הרבה ר"י אומר כל הימים מטהרים בזוחלין ופסולים לזבים ולמצורעים ולקדש מהם מי חטאת ומשמע דהלכה כר"י וכן פסקו רבינו והרא"ש ופירש"י בפרק שמנה שרצים ר"י אומר כל הימים וים הגדול תורת מעיין עליהם לענין שהם מטהרין בזוחלין וכן פי' רבינו שמשון אבל רבינו פירש אמר ר"י ששאר הימים זולת הים הגדול נחשבים כמעיין לענין שיטהרו בזוחלין ושהמימות הניגרים הנזחלים מכולם יטהרו בכ"ש כמעיין ונחשבים כמקוה לענין שהם פסולים למי חטאת ולטהרת מצורע ולטבילת הזב עכ"ל ונראה מתוך דבריו ז"ל שהוא מפרש דמודה רבי יוסי בים הגדול שהוא כמקוה ואינו מטהר בזוחלין
וכך הם דבריו בפ"ו מהלכות פרה לחלק בין ים הגדול לשאר ימים כמו שאכתוב לשונו בסמוך
אבל בכאן פסק סתם כל הימים מטהרים בזוחלין וכו' ולא חילק בין ים הגדול לשאר ימים
ובפ"ו מהלכות פרה כתב הים הגדול כמקוה ואינו כמעיין לפיכך אין ממלאין ממנו לקידוש וכל הנהרות פסולים לקדש מהם מי חטאת ושאר הימים כמעיין והמים הנגררים משאר הימים והם הנקראים זוחלים פסולים והזוחלים מן המעיין הרי הם כמעיין וכשרים עכ"ל.
והרי כאן שתי סתירות אחת בענין ים הגדול כמ"ש והשנית ששם כתב ששאר ימים כמעיין ומשמע דכשרים למלאות מהם לקידוש כדין מעיין כגוונא דרישא דקתני גבי ים הגדול שהוא כמקוה וכאן כתב שכל הימים פסולים לקדש מהם מי חטאת
ומתוך כך נ"ל שרבינו סובר דלכולהו תנאי לענין טבילת שאר טמאים כל המים דינם כמעיין ליטהר בין באשוברן בין בזוחלין ולא איפליגו אלא לטבילת זבים ומצורעים וקידוש מי חטאת דכתיב בהו מים חיים דר"מ סבר כולהו ימים כמקוה ופסולים להני תלת מילי דבעי מים חיים
ורבי יהודה סבר דים הגדול הוא דמיפסיל להני תלת מילי אבל שאר ימים כשרים אף להנך תלת מילי בין בזוחלין בין באשבורן כדין מעיין
ואתא רבי יוסי למימר לרבי יהודה שפיר קא אמר לפלוגי בין ים הגדול לשאר ימים ומיהו לאו לאכשורי שאר ימים להנך תלת מילי בין בזוחלין בין באשבורן אלא דוקא באשבורן כשרים אף להנך תלת מילי אבל כשהן זוחלין אף על פי שהם מטהרים לכל הטמאים אף בזוחלין מ"מ פסולים להנך תלת מילי דבעו מים חיים ואפשר דטעמיה משום דכשהם זוחלין דמו לנהרות וכיון דכל הנהרות פסולין למידי דבעי מים חיים גזרינן בזוחלין דשאר ימים אטו נהרות אבל בזוחלין מן המעיין לא גזרו לפי שעל הרוב הם מים מועטים ולא אתו לאיחלופי בנהרות ואפשר שמפני כך הפסיק רבינו בין ים הגדול לשאר ימים כדין כל הנהרות שרצה להקדים דין פיסול הנהרות לדין פיסול שאר ימים בזוחלין להודיענו דמשום גזירה אטו שאר נהרות נפסלו ופסק כרבי יוסי
וא"ת ...
הוא מסביר שהרמב"ם פוסק כרבי יוסי, ומדגיש את ההבדל בין רבי יהודה לרבי יוסי.
3.
נראה להוסיף, שבעניין העקרוני, שהלכה כרבי יוסי יש להבדיל בין אם הוא חולק על יחיד ובין אם הוא חולק על רבים, וכן יש משמעות לכך כשרבי יוסי מפרש את טעמו במפורש כשבא לחלוק.
4.
גופי הלכות פרק ה - כללי אות ה' כלל קנט:
הלכה כרבי יוסי אפילו מחבריו. משמע מגיטין דף סז ע"א) אמר לפניו ר"ש ברבי, מאחר שרבי מאיר וחנינא איש אונו חולקין על רבי יוסי, מה ראה רבי לומר הלכה כרבי יוסי, אמר לו שתוק בני שתוק לא ראית את רבי יוסי שאלמלא ראיתו נימוקו עמו דתניא וכו', הרי דמטעם נימוקו עמו פסק כרבי יוסי לגבי רבי מאיר וחנניה איש אונו, וכ"כ התוס' סוף תעניות [כח. ד"ה אי ר"מ].
משמע שהלכה כרבי יוסי גם נגד חבריו [כלומר כאשר הוא "יחיד" נגד "רבים"].
5.
המשך דבריו:
ולפום ריהטא ק"ק מהא דגרסינן בבכורות דף לז ע"א) גמ' אמר רב חננאל אין הלכה כרבי יוסי, פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים, מהו דתימא נימוקו עמו קמ"ל, ויראה דהתוס' מפרשים דקמ"ל דקאמר לא בעי למימר קמ"ל דאפילו דנימוקו עמו אין הלכה כוותיה לגבי רבים, דאם כן רב חננאל [ד]פליג בעלמא ולא סבר הלכה כרבי יוסי קשה דמאי שנא הכא דקאמר אין הלכה כרבי יוסי טפי מכל מקום, אלא ודאי דבכל מקום סבר הלכה כרבי יוסי אף לגבי רבים, והכי פירושו מהו דתימא כי היכי דבעלמא נימוקו עמו והלכה כמותו מהך טעמא אף לגבי רבים כמ"ש בגיטין שהבאנו, קמ"ל, פירוש אשמועינן רב חננאל דהכא אין הלכה כרבי יוסי, משום דבהך דינא אין נמוקו עמו דלא מסתבר טעמיה,
רק כאשר נקבע שאין נימוקו עימו אזי אין הלכה כמותו.
6.
המשך דבריו:
והמקשן דפריך פשיטא סבר דמאי דאמר אין הלכה כרבי יוסי הוי מטעמא דפליג עם רבים, וחידש לו התרצן שאין הטעם אלא משום דהכא אין נימוקו עמו דלא מסתבר טעמיה.
וקרוב לזה כתבו התוס' בכורות דף כג ע"ב) ד"ה משנת וז"ל דאע"ג דמשנת ראב"י קב ונקי, במקום דאצטרכינן למפסק כוותיה, היינו משום דבההוא דוכתא לא מסתבר כוותיה[מד].
7.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל רל:
הלכה כר' יוסי מחבירו ולא מחביריו, כ"כ בה"ג בהלכות קצובות דבני מערבא שהביא שם בדף ק"ך א' וז"ל ר"מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי וכו' כל אלה הלכה כר' יוסי במד"א בזמן שנחלק עליו אחד אבל אי נחלקו עליו חכמים הלכה כחכמים וכו' עד ...
וכן בהלכות סוכה דף ל"ב ריש ע"ב פסק כרבנן לגבי רבי יוסי מטעמא דיחיד ורבים הלכה כרבים...
הוא מביא דעה שאין הלכה כרבי יוסי נגד רבים. ואולי להבדיל ולומר: אולי כן הלכה כרבי יוסי "מחבריו" כאשר הוא "נגד" שני חכמים [ואולי אף יותר] שמוזכרים בשמם אבל לא נגד "רבים" שמוזכרים בשם "חכמים" או כ"רבנן".
8.
המשך דבריו:
...הביטה וראה להקת הנביאים שכולם נתנבאו בזה הדבר דאין הלכה כר"י מחביריו דהנהו רבוואתא דפסקו כרבנן טעמייהו הוי משום דיחיד ורבים הלכה כרבים... דכולהו גרסי הלכה כר"י מחבירו
... ברם חזי הוית בסמ"ג שם בדף קנ"ד ע"ד שכתב בפשיטות דדעת הרמב"ם הוא דהלכה כר"י מחביריו... ואני בער לא אדע על מה אדניהם הטבעו דהא איפכא איכא לאוכוחי מכמה וכמה פסקי הרמב"ם ז"ל דבכולהו פסק כת"ק דר' יוסי כמו שתמצא לה"ה ברפ"ט מהלכות שבת ... וידוע דהלכה כת"ק ...
ובפ"ה מהלכות שמיטה הלכה י' כתב ופסק רבינו כרבנן משום דרבים נינהו ...
נמצא לפי זה דיפה כתב הרב יד אהרן בא"ח סי' תקע"ב שבכל ספר היד הרמב"ם פוסק דלא כר"י היכא דפליג עם סתם מתני' ע"ש ...
... לדעת הרמב"ם דפסק כרבנן משום דהוו רבים לגבי ר"י ... משום דלא אמרו ר"י נימוקו עמו אלא לגבי יחיד אבל לא נגד רבים וסתם משנה עדיף מרבים וחזר ושנאו במים חיים שלו פ"א מהלכות מאכלות אסורות יע"ש.
... אמור מעתה דיפה דן יפה הורה גבר חכם בעוז הר"ב הליכות עולם במאי דכייל לן בריש שער החמישי ואמר כללא דמילתא הלכה כר"י מחבירו ולא מחביריו דיסודתו בהררי קדש ...
מכל הנ"ל יוצא שיש מחלוקת בדבר אם הלכה כרבי יוסי נגד "חבריו" אפילו במקרה ש"נימוקו עימו".
9.
בסוגייתנו לא מוזכר כלל עניין זה מדוע הרמב"ם פסק כרבי יוסי. משמע מנושאי כליו של הרמב"ם שרבי יוסי גם מסכים במשהו עם רבי יהודה, ולכן נראה שגם ללא זה הרי רבי מאיר "לא נחשב" כי הכלל הוא שהלכה כרבי יהודה נגד רבי מאיר, וממילא יוצא, שרבי יוסי הוא "רק" נגד רבי יהודה וחוזר הכלל [שמוסכם על כולם] שהלכה כרבי יוסי מחברו.
