כפרת בית עלי
ראש השנה יח ע"א
"(שמואל א ג, יד) וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה עַד עוֹלָם. אמר רבה: בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר הוא בדברי תורה. אביי אמר: בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בגמילות חסדים. רבה ואביי מדבית עלי קאתו, רבה דעסק בתורה חיה ארבעין שנין, אביי דעסק בתורה ובגמילות חסדים חיה שיתין שנין".
אמרו בירושלמי מסכתות ראש השנה פרק ב, ה"ה; וסנהדרין פרק א ה"ב:
"רבי חייה בר בא הוה קאים מצלי. עאל רבי כהנא וקם ליה מצלי מן אחוריי. מן דחסל רבי חייה בר בא מן צלותיה יתיב ליה דלא מיעבור קומוי. רב כהנא מאריך בצלותיה. מן דחסל רב כהנא אמר ליה הכין אתון נהיגין גביכון מצערין רברביכון?! אמר ליה: רבי, אנא מדבית עלי וכתיב על דבית עלי [שמואל א ג יד] אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה עד עולם, בזבח ובמנחה אין מתכפר לו אבל מתכפר לו בתפילה. וצלי עלוי וזכה למיסב עד דאיתעבדון טפרוי סומוקן כהדא דקקה".
רבי חייה בר אבא לא יכל בסוף תפילתו לפסוע לאחוריו ולעבור לפני רב כהנא שהאריך בתפילתו מאחוריו. כשסיים שאלו: וכי כך נוהגים אתם לצער את רבניכם במקום מוצאך בבבל? כיון ששמע שמתפלל שלא ימות להיותו מבית עלי, התפלל גם הוא עליו, והוא אכן האריך ימים עד שהאדימו ציפורניו.
וצריך ביאור,
למה דרשו רבה ואביי שמתכפר דוקא בתורה או בגמילות חסדים, ולא דרשו כך על כל מצוה אחרת?
למה לא הזכירו את דברי רב כהנא שמתכפר בתפילה?
לשם מה נדרשת תוספת המילים "עד עולם" שבפסוק?
אלא שאמרו במסכת אבות פרק א משנה ב:
שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים.
לכן פירוש: אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה עַד עוֹלָם – שלא יתכפר בזבח ובמנחה, אלא בקיום המצוות שהעולם עומד עליהם. תלמוד תורה, עבודה – היא תפילה, או גמילות חסדים.
ורבה ואביי העדיפו להתחזק בתורה או בגמילות חסדים ולא נתאמצו בתפילה כרב כהנא, כי עיקר קבלת התפילה היא בארץ ישראל, ככתוב במלכים א ח, מח: וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם. וכך כתב בספר כפתור ופרח פרק י: "תפלת ארץ ישראל לצדיקים יותר מקובלת מחוצה לה".
