דיוק וחידוש ברש"י
מסכת שבת דף קו
עמוד א
רש"י ד"ה הצד צפור. עד שהכניסו למגדל משטיי''ר בלע''ז חייב דזו היא צידתו אבל אם הכניסו לבית אינו ניצוד בכך שיוצא לו דרך חלונות:
עיין ברש"ש שמקשה על רש"י דבגמרא מובא טעם אחר שציפור אינה ניצודת בהכנסתה לבית - מפני שנשמטת תחת ידו, והשפת אמת אומר שלכאורה משמע מרש"י זה שבבית שחלונותיו סתומים עובר באיסור צידה, ומציין לב"ח בסימן שט"ז שהסיק כן מרש"י להלכה, ומקשה השפ"א דא"כ שיש נפק"מ בין חלונות פתוחים או סתומים - היה צריך התנא לחלק, ומיישב השפ"א דגם רש"י סובר שאף אם החלונות סתומים אינו עובר באיסור צידה בכך מפני שצריך לשמור החלונות סתומים ואין זה דרך צידה,
ואולי אפשר לומר דהפשט ברש"י כפי שאפשר גם לדייק בלשונו שכתב "אינו ניצוד בכך שיוצא לו דרך חלונות" ולא כתב "אינו ניצוד בכך מפני שיוצא דרך החלונות", והכוונה שהיות והוא הכניס את הציפור לבית והרי אינו יכול לתפוש הציפור מפני שנשמטת מזוית לזוית כנאמר בגמרא, וע"כ בשביל לתופשה ממש צריך לפתוח חלון קטן ולהמתין שתרצה לצאת משם כדרך הציפורים ואז יוכל לתופשה בידיו, וכך צריך לקרוא את הרש"י אבל אם הכניסו לבית – אינו ניצוד בכך שיוצא לו דרך החלונות, ("לו" = בשבילו = בשביל הצד, ולפשט השני "לו" מיותר) מפני שזו לא דרך צידה, ולא כך אבל אם הכניסו לבית אינו ניצוד בכך – שיוצא לו דרך החלונות.
