הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: "מאן תנא"; "מתניתין דלא כ..."

שבת קד ע"ב

כתב על גבי כתב. מאן תנא? אמר רב חסדא: דלא כרבי יהודה, דתניא: הרי שהיה צריך לכתוב את השם ונתכוין לכתוב יהודה, וטעה ולא הטיל בו דל"ת - מעביר עליו קולמוס ומקדשו, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: אין השם מן המובחר. 
 
1.
במשנה למדנו שאם כתב על גבי כתב פטור [כי לא נחשב כתיבה], וזה מתאים לדין של חכמים שחולקים על רבי יהודה בברייתא.

2.
ויש לשאול: מדוע הגמרא לא אומרת: "מאן תנא? כחכמים" ומדוע היא מדגישה את השלילה - "דלא כרבי יהודה", ובעיקר שהרי ברור שבברייתא ההלכה צריכה להיות כחכמים שהם "רבים" נגד רבי יהודה שהוא "יחיד"!

3.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תנד

...לכן נלע"ד לומר דרבינא ורב אשי מסדרי התלמוד קבעו הדברים בש"ס כפי אשר שמעו אותם מפי האומרם ובההוא לישנא ממש דאיתמר בבי מדרשא.
ומזה נמשך דלפעמים קאמר מאן תנא ר"פ היא
וזמנין קאמר מאן תנא דלא כפלוני
משום דבאותו הלשון עצמו ששמעוהו כך קבעוהו בתלמוד ...

עיקר הסברו הוא כך: אמנם רב אשי ורבינא ידעו מתוך כל הש"ס כמי מתאימה שיטת ברייתא מסויימת ובכל זאת כתבו את הביטוי "כמאן תנא..." משום שכך היה הדיון בבית המדרש. ורב אשי ורבינא שמרו על הניסוח שהיה בפועל בבית המדרש.

4.
ויש אומרים, שהביטוי "כמאן תנא" בא ללמד שאותה ברייתא נפסקה להלכה. השאלה היא האם זה סותר לדברי ה"יד מלאכי".

5.
ה"יד מלאכי" בסעיף הבא שלו - כלל תנו - דן בעובדה ש"כמאן תנא" נשאל רק כאשר לא ברור שסתם המשנה כרבי מאיר.

5.1
כלומר, הוא שואל הרי כל "סתם משנה" היא רבי מאיר, אם כן מהי השאלה "כמאן"? והוא עונה שבאמת רק כאשר לא ברור שסתם המשנה היא כרבי מאיר אזי הגמרא שואלת "כמאן".

5.2
נראה - לפי דבריו - לומר בסוגייתנו כך: במשנתנו מוזכרים עוד תנאים [רבי אליעזר ורבי יהושע]. אמנם תנאים אלה לא דנים בשאלה של כתב על גבי כתב, אבל מכיון שהם מוזכרים במשנה יתכן לומר, שכל המשנה [גם הקטעים הסתומים] אינם מוגדרים כ"סתם משנה" והם לא כ"רבי מאיר", ולכן הגמרא שואלת "כמאן".

6.
ונראה להוסיף: מכיון שכבר מוזכרים במשנה כמה תנאים לכן הסברא נותנת לכאורה שגם דינים אחרים במשנה מתאימים לדעת תנא מסויים, ולכן הגמרא מנסחת "מתניתין דלא כרבי יהודה"