סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"

 

"גדולה חכמה שנאמרה בעליונות"
בביאור מעלה זו

שבת צט ע"א


בגמרא מבואר שהיריעות העשויות מעור עיזים, נטוו בעודן על העיזים. ובטעם הדבר ביאר כ"ק מרן האדמו"ר מליובאוויטש (ליקוטי שיחות טז, ויקהל), משום שתרומת דבר חי חשובה יותר מתרומת דבר דומם. ומשום שכמו בקרבנות - קרבן מבעל חי חשוב יותר מקרבן מצומח ודומם כן הוא גם בנדבה בשביל המשכן שהיא הקרבה לה', שמטוה בחוטים כשהם מחוברים עדיין לעזים החיות הוא תרומה חשובה יותר ממטוה בחוטים החתוכים מהעזים. משום שהחוטים המחוברים יונקים מגוף החי מה שאין כן אחרי חתיכתם. ובפרט אם נאמר כמו שנראות בפשטות שלא רק שטוו החוטים בהיותם מחוברים לעזים אלא גם הביאו ומסרו אותם בהיותם מחוברים לעזים, אם כן פשוט שיש מעלה בהם בהיותם בשעת הנתינה של דבר חי.

והוסיף כ"ק מרן האדמו"ר מליובאוויטש לבאר, כי לפי הסבר זה מובן גם למה רק ביריעות העזים טוו מעל גבי העזים ואילו ביריעות התכלת הארגמן ותולעת השני לא טוו מעל גבי הכבשים. שזהו משום שחוטי הצמר מהכבשים היו צריכים להביאם אחרי צביעתם כמו שנאמר בפרשת תרומה (שמות כה, ג-ד) וזאת התרומה אשר "תקחו" מאתם... ותכלת וארגמן" וגו', וצביעה זאת אינה אפשרית בעת שהחוטים מחוברים לכבשים. ואף אם יצבעו אותם או שלא כדרכם כל חוט בפני עצמו, הלא עד להבאתם וגזיזתם יוסיפו לצמוח ויחסר הצבע בתוספת. לכן לא טוו אותם מעל גבי הכבשים משום שבין כה אין הבאתם ומסירתם יכולות להיות כשהם מחוברים עדיין. מה שאין כן בנוצות העזים שהביאו אותם כשהם טוויים מבלי צביעה יכלו בהחלט לטוותם מעל גבי העזים ולהביאם בהיותם מחוברים לעזים החיות.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר