אוצרות הדף היומי
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"תל המתלקט עשרה מתוך ארבעה"
לדין הטלטול בערים האג ורוטרדם שבהולנד
שבת ק ע"א
נדודים רבים ידע רבינו החכם צבי בשישים שנות חייו. מנעוריו בעיר טריבטיש שבמורביה (כיום צ'כיה) עבור דרך העיר אובין (כיום חלק מבודפסט, הונגריה), שם למד אצל זקנו הפוסק הנודע רבי אפרים הכהן בעל שו"ת שער אפרים. לאחר מכן נדד לעיר סלוניקי שביוון שם קנה תורה מאת חכמי הספרדים שאף כינוהו בתואר 'חכם', והוא מימיו בין חכמי הספרדים באותם שנים קנה את החתימה 'ס"ט' [שפירושה אינו ס'פרדי ט'הור כפי המקובל, אלא ס'ימניה ט'ב; ס'ין ט'ין (- עפר ואפר); או ס'פיה ט'ב (סופו טוב שהוא איחול ברכה)].
לאחר נישואיו שב לארצות אשכנז, אך לימים בעקבות המלחמות השונות באותן ארצות, הגיע לעיר שראיי (היא סרייבו שבבוסניה) וממנה דרך ונציה ופראג, חזר לברלין, כאשר לאחר מכן התיישב בעיר אלטונא שבאשכנז כשלימים הם מתמנה כרבן של איחוד קהילות 'אה"ו' - אלטונא, המבורג ונדסבק. לאחר שנים מספר שב לנדודיו, התקבל כרבה של הקהילה האשכנזית באמסטרדם ולאחר שנים ספורות שעה שחלק מבני בעיר לא ירדו לסוף דעתו במלחמתו עם תלמידי הש"ץ שר"י נאלץ לעזוב את אמסטרדם ואז עבר ללונדון שבאנגליה (שם גם צוירה תמונתו המפורסמת עליה מעיד בנו היעב"ץ בספר 'מגילת ספר' שבראותו אותה "נרתעתי לאחור כאילו עומד חי"), וממנה ללמברג שבגליציה, בה הסתלק.
לאחר הקדמה זו בין נבין היטב, מדוע התבקש החכם צבי לפסוק בשאלות שונות שבאו מרחבי העולם היהודי כולו
בימיו של רבינו החכם צבי לא היתה העיר האג מוקפת חומה (בשונה מרוב הערים החשובות בימים ההם), אבל סביבה היה חריץ עמוק מלא מים, שבודד אותה משאר הערים שסביבותיה. ולפיכך נדרש החכם צבי (סימן ה) לדון האם נחשב החריץ הזה כאילו היתה האג מוקפת חומה ומותר לטלטל בה בשבת, כעיר המוקפת חומה, או שמא לא.
והחכם צבי השיב, שכפי שמסוגייתנו למדנו שתל המתלקט לרוחב ארבעה ולגובה עשרה - נחשב כרשות היחיד לפי שכל רשות הגבוהה עשרה טפחים ורחבה ארבעה נחשבת כרשות היחיד, כך הוא הדין שחריץ היורד לעומק נחשב כחומה. ולכן אפשר לעשות בעיר המוקפת חריץ כזה, עירובי חצרות ושיתופי מבואות ולטלטל בה, כדין כל עיר המוקפת חומה.
*
לימים שב החכם צבי ונשאל מה יהא הדין במדינת אנגליה השוכנת באי הבריטי. שכן אם נאמר שעיר המוקפת חריץ - נחשב לה כחומה המקיפה אותה ודינה כרשות היחיד, שמא הוא הדין גם בארץ המוקפת מים מכל עבריה שהמים להם חומה ונחשבת כרשות היחיד אף בלא צורך בעירוב, ושוב יהא מותר לטלטל בכל המדינה.
אלא שהחכם צבי (סימן טז) מבאר שלגבי מדינה המוקפת ים מכל עבריה, הדין אחר והוא תמה על עצם דברי השואל - והלא העולם כולו מוקף מים, ומדוע נאסר בו הטלטול? וירושלים עיר הקודש "הרים סביב לה " והרים נחשבים כמחיצות בכמה וכמה מקומות בהלכה, ומדוע אם כן אלמלא ששערי ירושלים ננעלים בלילה, היתה ירושלים נחשבת כרשות הרבים?
והוא מבאר על פי דברי התוספות (עירובין כב, ב ד"ה ודלמא) שמחיצות שאינן עשויות בידי אדם מתבטלות על ידי מעבר הרבים. ולכן כיון שהים המקיף את אנגליה נעשה בידי שמים, הרי אלו מחיצות שאינן עשויות בידי אדם, והרי הן מתבטלות על ידי מעבר הרבים בהם. ומה שאין כן החריץ נעשה סביב העיר האג שהוא נחפר בידי אדם ולכן נחשב כמחיצה הראויה.
*
יצוין שעל בסיס תשובתו של החכם צבי כמו גם היתרם של עוד מרבני אמסטרדם, נהגו לטלטל בעיר האג באין פוצה פה ומצפצף, ולימים כאשר נוסדה קהילה יהודית בעיר רוטרדם - אף היא בהולנד, שנתוניה הגיאוגרפיים דומים לאלו של האג נהגו בה גם כן לטלטל בלא עשיית עירוב. ולימים בהסתמך על תשובתו של החכם צבי ש"היה בעל תלמודא ובקי בכל חדרי תורה" - הורה ה"שבות יעקב" (ג, כח) שאין לשנות מהמנהג הנהוג ברוטרדם - ולהחמיר, ואף בה ניתן לטלטל ביום השבת בלא להקים עירוב ומחיצות.
