דיוק וחידוש ברש"י
מסכת שבת דף קא
עמוד ב
רש"י ד"ה משה. כלומר רבינו בדורו כמשה בדורו:
כאן רש"י הסביר בדרך של שבח שרב ספרא אמר לרבא שמחשיבו כמשה רבינו בדורו, ויש עוד שלושה מקומות שמוזכר לשון זה ורש"י מפרש בלשון שונה ופעם אחת אף במשמעות שונה, ונראה שבכל מקום היתה סיבה שפירש באופן אחר, בסוכה דף לט ע"א פירש רש"י ד"ה משה. גדול הדור: גם כאן אומר רב ספרא לרבא לשון "משה - שפיר קאמרת" והמשמעות בשני המקומות שווה, שרב ספרא החשיב את רבא ביותר והחשיבו לגדול הדור, ובדרך דרש אפשר לומר כיון שכאן במסכת שבת עסקינן פירט רש"י רבינו בדורו כמשה בדורו – שלימד את בני דורו הלכות שבת כדאיתא במדרש (ילקוט שמעוני רמז תח): "אמר הקב"ה, עשה לך קהילות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהילות בכל שבת ושבת ולכנוס בבתי מדרשות ללמד ולהורות לישראל דברי תורה איסור והיתר כדי שיהא שמי הגדול מתקלס בין בני", כך גם רבא דורש בהלכות שבת , ובמסכת סוכה כתב רש"י בלשונו גדול הדור והוא כעין לשון נופל על לשון מפני שדברי רבא הם על אמירת יהא שמיה רבה מברך וזה הוא כמו שאמר משה רבינו ע"ה ונדרש כך בגמרא כי שם ה' אקרא הבו "גֹדֶל " לאלוקינו, אבל במסכת ביצה דף לח ע"ב רש"י ד"ה משה. ביקרא דמשה קא משתבע: וזה משמעות שונה לגמרי שסתר את דברי הרב בשבועה ביקרא דמשה, ונראה שכאן אמר רב ספרא דבר זה לרב אושעיה ולא לרבא וגם יותר מובן שהרי רב ספרא לא אמר דבר זה אלא על רבא שהוא הגדול בדורו כמשה רבינו ולא יכול להיות שיאמר לשון זה על עוד אמורא באותו הדור, ובמסכת חולין דף צג ע"א רש"י ד"ה משה. תלמיד חכם: כאן אמרו זאת שני אמוראים כל אחד על חברו - משה (ללא התוספת שפיר קאמרת) הראשון אמר רב ספרא לרב אבא, והשני אמר רבא לרב ספרא (הפוך משבת וסוכה) וכאן לא נראה לפרש דכל אחד אמר על חברו שהוא גדול הדור ויותר נראה שכל אחד אמר לחברו שהוא תלמיד חכם.
