דיוק וחידוש ברש"י

מסכת שבת דף צח

עמוד ב

רש"י ד"ה שדי פותייהו לאורכא דמשכן. לאחר שחברו ה' יריעות לבד וכל אחת ד' אמות רחב הרי כ' אמות וכנגדן במחברת השנית שהיא של ה' יריעות. הרי מ' ל' מהן הויין גג למשכן לאורכו ועשר העודפות:
רש"י ד"ה לרבי יהודה. דאמר אין עובי קרשים שבמערב ממעט בהו נמצא היו''ד אמות כולן תלויות ומכוסות כל י' אמות של אורך הקרש הרי אף האדנים של צד מערבי מכוסין:
בד"ה הראשון כותב רש"י בסופו "ועשר העודפות", וכוונתו שעשר אמות נותרות כעודף ועליהן נאמר בתורה חצי היריעה העודפת ולכן רש"י כתב עשר העודפות ולא ועשר עודפות,
ובד"ה לרבי יהודה רש"י מאריך בלשונו נמצא היו"ד אמות כולן תלויות ומכוסות כל י' אמות הרי אף האדנים של צד מערבי מכוסין, ונראה דצריך לקרותו כך: נמצא היו"ד אמות כולן תלויות, וכוונתו לומר שכל יוד אמות אלו של היריעות תלויות, (ודלא כרבי נחמיה שרק תשע אמות מהעודף תלויות ואמה אחת מונחת על עובי הקרש ואיננה תלויה) וממשיך רש"י: ומכוסות כל י' אמות של אורך הקרש, (לא כתב מכסות אלא מכוסות)ופירושו - ועל כן נמצא שכל עשר האמות של אורך הקרש מכוסות, (והלשון מכוסות נופל על לשון נמצא שבתחילת דבריו) ומסיים רש"י: הרי אף האדנים של צד מערבי מכוסין, ופירושו שלפי זה נמצא שגם האדנים של צד מערבי מכוסין ביריעות אלו ולא רק האדנים שבצידי המשכן המתכסים ג"כ ביריעות אלו שארכן שלושים אמות.