סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "אמר רב... משום רבי ..."

שבת צח ע"א


אמר רב שמואל בר יהודה אמר רב אבא אמר רב הונא אמר רב: המעביר ארבע אמות ברשות הרבים מקורה - פטור, לפי שאינו דומה לדגלי מדבר.
איני? והא עגלות דמקורות הויין,
ואמר רב משום רבי חייא: עגלות, תחתיהן וביניהן וצדיהן - רשות הרבים! - כי קאמר רב - בדראתא. מכדי, אורכא דעגלה כמה הואי - חמש אמין, פותיא דקרש כמה הואי – אמתא

 

הגמרא מציגה סתירה בין שני מאמרים של "רב". וכדי ליישב את הסתירה הגמרא דנה בשני עמודים בתיאור טכני של מבנה העגלות ומיקומם במדבר.
ויש להעיר: הרי את המימרא השניה רב אומר "משום רבי חייא" ואולי הוא עצמו לא סובר כמותו ולא קשה על המימרא הראשונה של רב. אלא יש לומר שהביטוי "משום רבי חייא" מעיד שהאמורא ["רב"] שמביא את דברי רבי חייא סובר כמותו, וכנראה שזו המשמעות של הביטוי "אמר רב... משום רבי..." [ואין משמעות הביטוי שלא הכירו, שהרי "רב" הכיר את רבי חייא]. וניתן לחדד זאת בכך שהרי "רב" היה תלמידו של רבי חייא והיה עדיף לומר "אמר רב אמר רבי חייא" [ביטוי שאמנם מוזכר בש"ס 3 פעמים, אחד מהם 2 דפים להלן], אלא כנראה שרב אמר "משום רבי חייא" כדי ללמדנו, שהוא מסכים לדעתו של רבי חייא, וניתן להוסיף "חידוש": כל דין שמובא בסגנון של "משום" המשמעות היא, שהדין עצמו היה ידוע ומקובל גם לפני החכם הקדום יותר [רבי חייא], ובזה יותר מובן שהגמרא מקשה על דינו של רב על סמך מידע הסטורי אודות העגלות והקרשים – עובדות הסטוריות – שנמסר על ידי רב עצמו.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר