דיוק וחידוש ברש"י
מסכת שבת דף צה
עמוד א
רש"י ד"ה המחבץ. המעמיד החלב בקיבה ול''נ מחבץ עושה כמין כלי גמי ונותן הקפוי בתוכו ומי החלב שהן נסיובי נוטפין ולועזין אותן אנקייד''ש:
בורר. אוכל מתוך פסולת:
בפירוש הראשון שרש"י הביא במחבץ נראה שמדובר בבורר את חלקי החלב המוחמצים המתקבצים מסביב הקיבה מתוך שאר החלב והרי שזה בורר אוכל מתוך אוכל והוא אסור מפני שמדובר שמכינן לזמן מרובה, ולפירוש השני נראה שהחלק הקפוי המתקבץ בתוך כלי הגמי הוא אוכל, ומי החלב הם פסולת, וזה אסור מפני שבורר בכלי, ואף שזה אוכל מתוך פסולת, וצ"ע מדוע רש"י כתב סתם בורר אוכל מתוך פסולת, והרי אוכל מתוך פסולת זה ברירה המותרת בחלק מהאופנים כגון ביד או כשבורר ואוכל מיד, והיה לכאורה צריך לפרט יותר האם הבעיה שזה ברירה בכלי או שהכוונה לזמן אחר, ואולי רש"י נמשך באמת לפירוש השני שאמר עליו "ולי נראה" ושם נכתב בפירוש שהוא ע"י כלי ויותר הוסבר אופן הברירה ע"כ אמר בקצרה בורר אוכל מתוך פסולת וכדי להדגיש את החידוש שמדובר בברירה הפוכה.
רש"י ד"ה אשה חכמה. אשת ת''ח או בת ת''ח ששמעה מאביה:
נאמר במסכת יומא דף סו ע"ב שאלה אשה חכמה את ר' אליעזר מאחר שמעשה העגל שוין מפני מה אין מיתתן שוה אמר לה אין חכמה לאשה אלא בפלך וכן הוא אומר {שמות לה-כה} וכל אשה חכמת לב בידיה טוו, הרי לנו שיש חכמה ויש חכמה, וכן נאמר במשלי חכמת נשים בנתה ביתה ודרשינן על און בן פלת שאשתו הצילתו, וכאן אנו מוצאים מצד אחד אחריות על סידור הבית שהוא תפקידה של האישה ומצד שני דבר זה דורש פיתרון הלכתי ולימוד ההלכה היא נחשבת לחכמה, וכמו שרש"י עה"ת (שמות לא פסוק ג) מסביר מה היא חכמה - מה שאדם שומע מאחרים ולמד, ומצינו בגמרא אשה חכמה בתורה, וזו הייתה ברוריה אשתו של רבי מאיר ובתו של רבי חנינא בן תרדיון, הרי לנו אישה חכמה שהיא אשת תלמיד חכם ובת תלמיד חכם, ונראה שרש"י כתב רק לגבי בת תלמיד חכם ששמעה מאביה ולא כתב כך על שניהם על אשת ת"ח ובת ת"ח ששמעו מהם, וע"כ אפשר לומר כך אישה שהשיאוה עם תלמיד חכם זה עצמו מהווה ראיה שהיא אישה חכמה שעליה נאמר חכמת נשים בנתה ביתה, ואינה צריכה לשמוע הלכה זו מבעלה אלא יודעת כבר בעצמה, וזה ע"י שהיא ככל הנראה גם בת ת"ח ששמעה מאביה, משא"כ כשהיא עדיין רק בת ת"ח ולא נישאה ועדיין היא בבית אביה וצריכה עוד לקנות חכמה ע"כ עליה נאמר ששמעה מאביה.
