סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 809
"א"ר יוסי יהי חלקי מאוכלי שלש סעודות בשבת"
שבת קיח ע"ב
מביאה הגמ' בהמשך את דברי ר"נ שאומר "תייתי לי דקיימית ג' סעודות בשבת". התוס' במסכת "בכורות" דף ב': בד"ה "שמא" מסיקים מדברי גמ' זו חידוש מעניין וכך אומרים שם התוס' "פירש ר"ת שלא כולם היו נזהרים בשלוש סעודות מדאמר בפרק "כל כתבי" תייתי לי דקיימתי ג' סעודות בשבת, משמע שכולם לא היו נזהרים בהם "אבל החיד"א בספרו "פתח עיניים" תמה כיצד יתכן שהצבור זלזל בדין המובא במשנה ללא שום חולק וביותר מפליא, בשלמא דברי ר"נ האומר תייתי לי דקיימת ג' סעודות בשבת מסתדרים אליבא דר"ת, משום שהצבור זלזל ב-3 סעודות בשבת, אבל כיצד יסביר ר"ת דברי רבי יוסי שייחל לעצמו יהא חלקי מאוכלי 3 סעודות בשבת, האם אפשר לעלות על הדעת שרבי יוסי לא קיים את דין המשנה. הסבר חריף נמצא בשמו של הגאון רח"ל האדמו"ר מרדז'ין [שהתפרסם במציאת חלזון התכלת]. אחד מידידיו הקרובים היה האדמו"ר מלובלין הגאון רבי ליבלה איגר נכדו של הגאון ר"ע איגר. אדמו"ר זה משום הקפדתו על הכנות לתפילה וכד' הגיע למדרגה שלמעלה מן הזמן והיה עורך את סעודה שלישית מאוחר מאד בצאת השבת, עד שהגיע לערוך את סעודה שלישית ביום ראשון בבוקר כששמע הנהגה זו הגיע לאזניו של הגאון מראדז'ין אמר שבכך מתיישבים לו דברי גמרתנו.
הגמ' בהמשך מספרת שר"י סבל מחולי מעיים, מסתבר א"כ אומר הגאון מראדז'ין דמשום הקפדתו מנקיון הגוף לא הספיק ר"י להכניס את שלושת הסעודות במשך השבת הקצרה, ולכן איחל רבי יוסי לעצמו יהא חלקי מאוכלי סעודות בשבת, הלוואי ואוכל לקיים את אכילת שלש הסעודות בשבת, ולא אצטרך לחרוג למוצאי שבת וליום ראשון, וכך גם מובנים דברי רב נחמן תייתי לי דקיימתי שלש סעודות בשבת, ולא הייתי צריך לקיים שלש סעודות במוצ"ש או ביום ראשון.
[האדמו"ר מטאלנא שליט"א]
