סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 809
 

"אמר ר' יוסי מעשה באבא חלפתא"

שבת קטו ע"א

בהלכות כבוד אב ואם [יו"ד סי' ר"מ הל' ב'] נאמר: "איזהו מורא אב, לא יעמוד במקומו וכו', ולא יקראנו בשמו לא בחייו ולא במותו. שואל הגרע"א הרי קיי"ל בשבת קטו. איתא "א"ר יוסי מעשה באבא חלפתא", אסור הרי לבן לקרוא לאביו בשמו ואף לאחר מותו, ואיך יתכן שרבי יוסי קרא בשם אביו. הגאון רבי יוסף שאול נתנזון בהגהותיו "יד שאול" מנסה ליישב את קושייתו של רע"א בכך, שכאשר מקדימים לשם האב שם תואר כגון כאן שלא אמר רבי יוסי מעשה בחלפתא אלא אבא חלפתא, הרי זה כאומר מעשה בהרב כך וכך, ואבא הוא תואר כבוד, מותר לו להזכיר שם אביו. על יסוד דברי "השואל ומשיב" ממשיך הגאון רבי מאיר קלוצקי בספרו "חמדת ישראל" ליישב קושיא אחרת באותו נושא. הגמ' במסכת "פסחים" מספרת מהו המקור של אמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", אחר קריאת פסוק של קריאת שמע, "א"ר שמעון בן לקיש כתיב "ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים", בקש יעקב אבינו לגלות לבניו קץ הימים ונסתלקה ממנו שכינה, אמר שמא חו"ש יש במיטתי פסול כאברהם שיצא ממנו ישמעאל ואבי יצחק שיצא ממנו עשו. אמרו לו בניו: שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, אמרו: כשם שאין בלבך אלא אחד, כך אין בלבנו אלא אחד. באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר: "ברוך שם כבוד מלוכתו לעולם ועד". רש"י שם אומר "ישראל" – היינו אביהם שלאביהם היו קוראים כן", ז"א שהפסוק שמע ישראל מקורו שבני יעקב אמרו לו שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. אומר הגאון רבי מאיר דן כשם שמותר לומר את שם העצם אם מקדימים לשם, שם תואר, כך יש לחדש שכאשר השם עצמו אינו שם עצם אלא שם תואר מותר לקרוא לאב בשם הזה, יעקב אבינו מתולדתו נקרא יעקב, השם ישראל נוסף לו כשם תואר, וכינוי "כי שרית ם אלוקים ואנשים ותוכל", שמו יעקב נשאר גם אחר כך שם יעקב, ישראל היה שם תואר, ולכן היה מותר לבני יעקב לפנות לאביהם בלשון ישראל, משום היות השם "ישראל" שם תואר.

מאותה גמ' ניתן גם להוכיח את שיטתו של הגאון "השואל ומשיב". הגמ' אומרת שם יעקב אבינו אומר שמא יש חו"ש במיטתי פסול כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי יצחק שיצא ממנו עשו, הרי שיעקב קורא לאביו בשמו, ולמרות שהמעשה היה לאחר מותו נפסק בשו"ע שהאיסור הוא בין בחייו ובין במותו, ודיוק מעניין יעקב אבינו לפני שם אביו מקדים "אבי" יצחק, ואילו לפני אברהם לא מקדים את השם סבי, לדברינו ההסבר פשוט אסור היה ליעקב לקרוא בשם יצחק לפני שיקדים את שם התואר, כשם שכאן א"ר יוסי אבא חלפתא, מותר היה ליעקב לומר אבי יצחק, משא"כ בסבו כפי המתבאר שם בשו"ע, שאין דין מורא מאבי אביו, לא היה על יעקב להקדים ולומר סבי אברהם.

[האדמו"ר מטאלנא שליט"א]