דיוק וחידוש ברש"י

מסכת שבת דף צד

עמוד ב

רש"י ד"ה להגיה ולקרות:
יש שמציינים כהסבר על רש"י זה שהיה לרש"י גירסה שונה בגמרא שהיה כתוב להגיה בלבד, וע"כ כתב ולקרות, והגירסה בגמרא שכתוב להגיה ולקרות - היא גירסה מאוחרת בעקבות דברי רש"י הנ"ל, ונראה דאולי גם לרש"י היה הגירסה הנ"ל וכוונת רש"י היא להסביר את המילה להגיה - ולקרות, וזו היא הגהה שע"י קריאה שאין הכוונה הגהה שעושה תיקונים וכד',
ובכל זאת הדברים מחולקים יש קריאה לשם הגהה, ואינה נחשבת כקריאה כלל, כמו שלמדנו בתחילת פרק שני דברכות דקרא ולא כיוון לצאת וכו' והעמידה הגמרא בקורא להגיה, וברש"י וז"ל בקורא להגיה. את הספר אם יש בו טעות דאפילו לקריאה נמי לא מתכוין: מכאן דיש שני אופנים של קריאה בתורה אחד להגיה ואחד כמתכווין לקרות בתורה, וע"כ גם כאן שמדובר על מוציא ספר תורה - להגיה ולקרות, פירוש קריאה בשני אופנים הנ"ל, וצ"ע האם גם בספרים אחרים כגון ספרי נביאים שייך החילוק של שני סוגי קריאה, היות ואפשר לקרוא בהם בלי להתעמק, וקריאה אחת עולה לכאן ולכאן, או רק בתורה שצריך לקרוא ביותר התבוננות, שייך לחלק בזה.