סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

אגוז על גבי מים לאו היינו הנחתו – אגוז המלך

 

"אמר רבא: מים על גבי מים היינו הנחתן, אגוז על גבי מים לאו היינו הנחתו. בעי רבא: אגוז בכלי, וכלי צף על גבי מים, בתר אגוז אזלינן והא נייח, או דילמא בתר כלי אזלינן והא לא נייח? תיקו" (שבת, צט ע"ב).

פירוש: אָמַר רָבָא: הדבר פשוט כי מַיִם עַל גַּבֵּי מַיִם הַיְינוּ [זוהי] הַנָּחָתָן, ועקירתם משם עקירה היא לכל דבר. וכן ברור כי אֱגוֹז הצף עַל גַּבֵּי מַיִם לָאו הַיְינוּ [אין זו] בכלל הַנָּחָתוֹ, ולפיכך עקירתו משם אינה נחשבת כעקירה. ואולם בָּעֵי [שאל] רָבָא: מקרה בו היה אֱגוֹז מצוי בּתוך כְּלִי, ואותו כְּלִי צָף עַל גַּבֵּי מַיִם, ועקר אדם את האגוז מן הכלי, האם תיחשב זאת לעקירה? וצדדי השאלה: האם בָּתַר [אחר] האֱגוֹז אָזְלִינַן [הולכים אנו] ורק לפי מצבו תיקבע ההלכה, והוא הלא הוא מונח בתוך הכלי, וְהָא נָיֵיח [והרי הוא נח], אוֹ דִּילְמָא בָּתַר [שמא אחר] הכְּלִי אָזְלִינַן [הולכים אנו] וְהָא [וזה, הכלי] הלא לֹא נָיֵיח [נח], שכן בהיותו על גבי המים הוא דְּנָיֵיד [שנד] ממקום למקום על גביהם. לשאלה זו לא נמצא פתרון ועל כן תֵּיקוּ [תעמוד] במקומה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ)

 
שם עברי:  אגוז המלך   שם באנגלית:  Common Walnut, Persian Walnut   שם מדעי:  Juglans regia      

שם נרדף במקורות: אמגוזא, אגוזא   שמות בשפות אחרות: ערבית - גאוז


נושא מרכזי לעיון: מדוע נבחר האגוז לייצג ציפה על פני מים?


רבא בחר להדגים את העובדה שעצם הצף על פני המים איננו נחשב כמונח דווקא בעזרת אגוז ולא בעצם או פרי אחר. תאור מפורט יותר נמצא בגמרא בנדה (לא ע"א): "ואמר רבי אלעזר: למה ולד דומה במעי אמו? לאגוז מונח בספל של מים, אדם נותן אצבעו עליו, שוקע לכאן ולכאן". בהשוואה זו רומז רבי אלעזר להגנה הניתנית לעובר על ידי מי השפיר (בלשון חז"ל נקרא השפיר בשם שליה). מי שפיר הינם הנוזל שממלא את שק השפיר של האשה בהריון. נוזל זה מזין ומגן על העובר המתפתח ברחם במהלך שבועות ההריון (בנושא זה הרחבתי במאמר "לאגוז מונח בספל של מים"). התאור של "אדם נותן אצבעו עליו, שוקע לכאן ולכאן" מבטא את כושר הציפה המעולה של האגוז במים המונע אפשרות שקיעה גם כאשר מופעל עליו לחץ כלפי מטה. באופן דומה העובדה שהעובר "צף" במי השפיר מנטרלת כוחות לחץ המופעלים עליו (למשל בעקבות נפילת האם).

לשאלה מה ייחודו של האגוז בהשוואה לשאר הפירות יש להקדים שאלה כללית יותר והיא מדוע רבא השתמש בפרי לצורך הדגמת פעולת ההנחה ולא בחפצים אחרים? מסתבר שהסיבה לכך היא משום שצורתם, גדלם ומאפייניהם של הפירות מוכרים לכל, מוגדרים היטב וקבועים ובכך נחסך הצורך להוסיף פרטים מיותרים. כל חפץ מעשי ידי אדם עשוי להיות בנוי בצורות שונות ובגדלים שונים ואילו לפירות (וביצים) יש גודל קבוע, פחות או יותר. מכאן נובע גם השימוש בשעורה, עדשה, זית, גריס, ככותבת וכו' כיחידות גודל.

נחזור לשאלה שבה פתחנו: מדוע נבחר האגוז לייצג את כושר הציפה ולא פירות אחרים שהרי כמעט כל הפירות צפים במים. בעקבות שאלה זו "הטבעתי" פירות שונים ובדקתי את כושר הציפה שלהם בהשוואה לאגוז. התברר שבניגוד לאגוז שכמעט כולו צף על פני המים (תמונות 1-2) הרי ששאר הפירות שקעו במידה רבה. את שאר הפירות הצלחתי לדחוק בעזרת אצבע אל הקרקעית ואילו האגוז ניתר משני צידי האצבע ("שוקע לכאן ולכאן") מבלי שניתן היה לדחוק אותו אל תוך המים. באגוז ניתן להבין היטב מדוע כאשר הוא במים אין זו "הנחתו".

אפשרות נוספת לבחירת האגוז כמייצג ציפה היא העובדה שהוא דומה לסירה עשויית עץ השטה על פני המים תמונה 3). "א"ר יוסי בר יהודה: מי שלא ראה אגוז מימיו ואינו יודעו, מה סבור שאין בו כלום אלא עצים, פעפעו הרי הוא מוציא אותו מגורות של אוכלים וכו'" (ילקוט שמעוני, שיר השירים, רמז תתקצ"ב). רק לאחר שבירת קליפת העץ (הקליפה הפנימית) מתגלות מגורות הפרי. כושר הציפה המעולה של פרי האגוז נובע מקליפת עץ זו ומכך שהוא מכיל חללי אוויר רבים.

פירוש שונה למדרש זה, הנובע מהבנה שונה של הפועל "פעפעו", מובא במאמר אל גינת  אגוז ירדתי (הערה 17 שם), באתר מחלקי המים: "הכוונה, כך נראה, לתכונה של עץ האגוז שמסתיר את פירותיו ורק כשמתקרבים לעץ ומנענעים אותו, הפירות מופיעים (מפעפעים בינות לענפי העץ ועליו)". אכן, העובדה שהקליפה החיצונית של פרי האגוז ירוקה מסווה אותו על רקע העלווה (תמונה 4). הסבר זה מתאים פחות להקשר במדרש שהרי הנענוע של העץ מבליט את הפירות השלמים ולא את "מגורות של אוכלים" הנחשפים רק לאחר פיצוח הקליפה הקשה. 

שאלה שעדיין לא מצאתי לה תשובה הגיעה אלי מעבר הים מהרב מרדכי מילונצ'יק (Mordechai Millunchick, שיקגו): 

קראתי את מאמרך העוסק באגוז המוזכר בשבת (ה ע"ב). אתה טוען שהאגוז נבחר במיוחד משום שהוא צף גבוה מעל פני המים ודבר זה מסביר מדוע אין הוא נחשב מונח על המים. אם הדבר נכון הרי שפירות אחרים ששוקעים יותר בתוך המים עשויים להחשב כמונחים. האם ראית אחרים שדנו בדבר או הזכירו אותו? אם כך, האגוז איננו יכול לשמש כדוגמה ועל הגמרא להזכיר דוגמה אחרת. 

המכתב מתורגם על ידי וניתן לקבל ממני את המקור.

  

    
 תמונה 1.    תמונה 2.

    

      
 תמונה 3. אגוז המלך - זרע          צילם:  Fir0002/Flagstaffotos    תמונה 4. אגוז המלך         
צילמה:  תהילה רענן

  

הרחבה

בתנ"ך מוזכר שמו של האגוז פעם אחת בלבד בפסוק בשיר השירים (ו' י"א): "אל גנת אגוז ירדתי, לראות באבי הנחל וכו'" אך בספרות חז"ל, הן בהלכה והן באגדה, הוא מוזכר פעמים רבות. גידולו של האגוז בארץ עתיק והוא לפחות מהתקופה שבה נכתבה מגילת שיר השירים אלא שלגבי זמן כתיבתה חלוקות הדעות. על פי הפסוקים במגילה עצמה הדברים הם דברי שלמה המלך ועל פי המסורת היא נכתבה על ידי אנשי כנסת הגדולה כאמור בגמרא במסכת בבא בתרא (טו ע"א): "ישעיה משלי שיר השירים וקהלת אנשי כנסת הגדולה כתבו". מפרש שם רש"י: "אנשי כנסת הגדולה - חגי זכריה ומלאכי זרובבל ומרדכי וחבריהם". על פי ניתוח לשוני מייחסים החוקרים את המגילה לתקופת בית שני.


זיהויו של האגוז ודאי הן מתוך השוואות לשוניות לשפות אחרות והן מתוך פרטי מבנה רבים בספרות חז"ל ובמיוחד במדרשי האגדה על שיר השירים הדנים בפסוק "אל גנת האגוז ירדתי" ועורכים השוואות בין האגוז לעם ישראל. קליפות של אגוזים נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בארץ. האגוז הוא ללא ספק אגוז המלך משום שמיני אגוזים אחרים הגיעו מאוחר יותר. מוצא אגוז הפקאן הוא בדרום ארצות הברית וגידולו בארץ התחיל רק בשנות החמישים.

התפוצה הטבעית הרחבה של אגוז המלך הכוללת איזורי אקלים, מסלע וקרקע שונים תרמה לאפשרות לחקור את המגוון הגנטי של המין והקשר שלו לתנאי הסביבה. עיקר המגוון הגנטי נובע מכך שהתפוצה משתרעת באיזורים הרריים בעלי טווח גבהים רחב מאד הנע, בפקיסטן למשל, בין 925 מ' מעל פני הים ועד 3,000 מ'. למחקרים אלו חשיבות רבה גם מההיבט החקלאי משום שהם מאפשרים לבחור גנוטיפים (עצים בעלי הרכב גנטי מסויים) ספציפיים בהתאמה לאתרים בהם מעוניינים לנטוע אותם. במהלך מאות שנות סלקציה התקבלו זנים מתורבתים רבים ותפוצת אגוזי הבר הולכת ומצטמצמת משום שהם מוחלפים ביערות בזנים מוצלחים יותר. בתופעה זו טמונה סכנה משום שאגוזי הבר עמידים למחלות ומזיקים והעלמותם עלולה להביא למצב שלא יתקיים יותר מאגר גנטי שממנו ניתן יהיה להפיק, בשעת הצורך, גנים מתאימים. מסיבה זו גופים שונים עוסקים בשימור יערות של אגוזי בר בבתי גידול שונים. 
 

  


מקורות עיקריים:

יהודה פליקס, עצי פרי למיניהם, צמחי התנ"ך וחז"ל (עמ' 168-173).

Rashid, A. 1998. Temperate Fruit Genetic Diversity in Pakistan. World conference on horticulture research. Italy
Ibrahimov ea al, 2010. Genetic Diversity in Walnut (Juglans regia) from the Cacasus Nation of Azerbaijan. ISHS Acta Horticulturae 861: VI International Walnut Symposium 

לעיון נוסף:

מהם אגוזי פרך? ראה בפורטל הדף היומי: "וליתני אגוזי פרך ורימוני בדאן".

 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל. 




 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר