דיוק וחידוש ברש"י

מסכת שבת דף פח

עמוד א

רש"י ד"ה מלמד שהתנה כו'. הששי משמע הששי המיוחד במקום אחר כדאמרינן בעלמא (חולין דף צא.) הירך המיומנת אף כאן ויהי ערב ויהי בקר של גמר בראשית תלוי ביום הששי והוא ו' בסיון שנתנה בו תורה מריבוי דה' דריש ביה נמי הא:
בתחילת דבריו רש"י מפרש שהלימוד הוא ממשמעות הששי שהוא יום מיוחד, ואף מביא לכך ראיה מהירך המיומנת דדרשינן בחולין מהפסוק אשר על כף הירך, ובסוף דבריו אומר רש"י מריבוי ה' דריש ביה נמי הא, וזה הרי גם מה שנאמר בגמרא ה' יתירה למה לי וכו', וא"כ צריך להבין האם זה דרש מריבוי או ממשמעות,
ונראה שכאן חייבים לומר שבגלל הייתור דורשים דרשה הנובעת בדרך כלל ממשמעות, כי כאן זה הפעם הראשונה שכתוב יום ששי ולכן אי אפשר לדרוש עליו על יום שהוא כבר מיוחד במקום אחר, ומה גם שזה על יום שעתיד להיות, ועל כן חזר רש"י להסביר בסוף דבריו שהדרשה היא מריבוי ה'. 
 

עמוד ב

רש"י ד"ה מה פטיש. מתחלק הסלע על ידו לכמה ניצוצות:
רש"י מפרש את הפסוק בדרך של התפעל – מתחלק הסלע על ידו, וזו אינה התייחסות לפעולה של הפטיש אלא לתוצאות הפעולה שהסלע נתחלק על ידו, ולכאורה היה צריך רש"י לפרש כלשון הפסוק עצמו כפטיש יפוצץ סלע - מה פטיש מחלק את הסלע לכמה ניצוצות,
ונראה דמיושב בכך קושית תוספות בד"ה מה פטיש וכו' וז"ל הקשה רבינו שמואל והא קרא משמע דהפטיש מפוצץ את הסלע מדלא כתיב והפטיש יפוצצנו סלע וכן אנו רואין שהפטיש מפוצץ סלעים וליכא למיגרס מה סלע מתחלק לכמה ניצוצות דהא דיבור דהיינו תורה נמשלה לפטיש ולא לסלע ובקונטרס פי' מה פטיש מתחלק הסלע על ידו ואינו מיושב שהדיבור הוא עצמו מתחלק ואינו דמיון גמור, והסבר הקושיה דהרי אם הדיבור הוא הדומה לפטיש הרי שהפטיש עצמו צריך להתחלק לחלקים כמו שהדיבור התחלק לשבעים לשון, ולא מדמים את הדיבור לסלע אלא לפטיש – כפטיש, וע"כ מתרץ תוס' בשם ר"ת דקרא מיירי באבן המפוצץ ברזל שהפטיש עצמו מתפוצץ ע"י ההכאה באבן - כאבן סנפריון החזקה יותר מברזל, אבל ע"פ דברי רש"י אלו ובדרך שפירש לא תיקשי מידי דרש"י מפרש שהדמיון בין הדיבור לפטיש, אינו לפטיש עצמו אלא למכה הניתנת בסלע ע"י הפטיש, וכל חלק הנחלק מהסלע הוא ע"י המכה שקיבל מהפטיש, וכלשון רש"י מתחלק הסלע על ידו, והרי גם הפטיש לא יכול להכות את האבן ולחלקה מעצמו אלא הכל מכוח המכה בפטיש ואין משמעות לפטיש אלא לכוח הנפעל על ידו, והפטיש כאן אינו דומה אלא לאותיות שמהם נוצר הדיבור, והדיבור הוא הכוח היוצא מן הפטיש והיא ההכאה, וככל שהמכה חזקה יותר הרי שיהיו יותר חלקים מהסלע כי כל חלק וחלק ירגיש בעוצמת המכה, וכך חלקי הסלע הם למעשה חלקי המכה מהפטיש, כך גם דיבורו של הקב"ה מתחלק לשומעים שהם כמו הסלע, ומתחלקים לשבעים לשון.