סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

 

ענף היוצא מהגזע ומהשורשים

 

"שתי גנות זו על גב זו והירק בינתים, רבי מאיר אומר: של עליון, רבי יהודה אומר: של תחתון. אמר רבי מאיר: אם ירצה העליון ליקח את עפרו - אין כאן ירק! אמר רבי יהודה: אם ירצה התחתון למלאות את גנתו - אין כאן ירק! אמר רבי מאיר: מאחר ששניהן יכולין למחות זה על זה, רואין מהיכן ירק זה חי".


הגמרא מקבילה את מחלוקת ר' יהודה ור' מאיר למקח וממכר: "היוצא מן הגזע ומן השרשין, הרי אלו של בעל הקרקע, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: מן הגזע - של בעל האילן, ומן השרשין של בעל הקרקע", ולמחלוקת בענין ערלה: "אילן היוצא מן הגזע ומן השרשין - חייב בערלה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר מן הגזע פטור, מן השרשין חייב".

הראי"ה קוק, המשיך והקביל זאת לענין הרכבה: "חזינן שהיוצא מן השרשים, חשיב נטיעה חדשה, אם כן יש לומר דהכא נמי המורכב מן השורש חשיב כנטע חדש.. וכיון שאנו מדמין ענין ערלה לאתרוג בשאלת הרכבה, ובזה הוא פשוט שהיניקה היא לעולם מן השורש, אם כן היכא שהעיקר הוא לימון, אין חשיב אתרוג כלל" (עץ הדר השלם, פרק ט, עמ' נא- נג).

דיון זה הוא פרט ממכלול סוגיות והלכות בהם עסק הראי"ה קוק עם עליתו ארצה, על מנת להוכיח את כשרות האתרוגים של אחינו בני המושבות בארץ הקדש תובב"א ופסול המורכבים. תשובות ומאמרים רבים נכתבו בענין, אבל הראי"ה קוק כתב בנוסף ספר הלכתי עמוק בענין. הוא גם תמך וסייע באופן מעשי לאגודות ועמותות שגדלו אתרוגים לא מורכבים. ב"ה כיום, יש ידע ונצבר נסיון רב, כיצד לגדל אתרוג ללא צורך להרכיבו על פרי אחר, וארץ ישראל נותנת את אתרוגיה הכשרים והמהודרים בעין יפה, לכל תושבי הארץ ולעולם היהודי בכללו.

התמודדות זו מצטרפת למאבקים אחרים של הראי"ה קוק שנועדו לחזק את ההתיישבות היהודית בארץ, כמו היתר המכירה בשנת שמיטה, הגברת המודעות להפרשת תרומות ומעשרות, ועוד.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר