סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 806

 

"המוצא כזית מן המת חייב ור"ש פוטר"

שבת צג ע"ב


רש"י – משום מלאכה שא"צ לגופה ואי"ז מלאכת מחשבת". תוס' [צד. ד"ה ר"ש] מסבירים את הטעם של ר"ש משום מלאכה שא"צ לגופה, כאשר אינו צריך את המטרה שהיו צריכים במשכן, באותה מלאכה, ומוסיפים התוס' שזוהי גם סיבת הפטור במחלוקת של החופר גומא לעפרה, ר"ש פוטר משום שבמשכן לא חפרו גומא לצורך העפר אלא כדי לנעוץ בגומא משהו. השפת אמת מקשה על התוס' וק"ל הרי היו חופרים כדי למלאות מזבח הנחושת עפר וכמו שכתב רש"י בפר' יתרו "מזבח אדמה תעשה לי" שהיה ממלא את חלל מזבח הנחושת עפר בשעת חנייתם". ז"א בכל מקום שבו חנו בנ"י במדבר היו ממלאים את מזבח הנחושת באדמה, מסתבר שהיו חופרים וממלאים את חלל מזבח הנחושת באדמה, הרי שלצורך הקמת המשכן היה על מקימי המשכן לחפור, לא לצורך הגומא אלא לצורך העפר וקש' על תוס' שאומרים שלא מצאנו במלאכת המשכן חפירת גומא לצורך העפר. השפ"א נשאר בקושייתו בצ"ע. יש אולי ליישב את קושיתו מדברי התוס' במס' חולין, הגמ' בדף פח: אומרת שאין אפשרות לקיים מצות כיסוי הדם ע"י עפר המדבר משום שכסוי הדם יכול להעשות אך ורק בדבר שזורעים בו ומצמיח, למעוטי עפר המדבר שזורעים בו ואינו מצמיח, מוסיפים התוס' שצריך לומר שכשבאו ישראל למדבר היה מצמיח. ז"א למרות שבמדבר באופן טבעי אינו מצמיח הרי ידוע שכן היו זורעים במדבר לצורך הסממנים וצמחו, שהרי מלאכת חורש, זורע, וקוצר, נלמדים ממלאכת המשכן, לכן מגיעים תוס' למסקנה שכאשר היו ישראל במדבר היה עפר המדבר מצמיח.

הזוה"ק בפר' חוקת על הפסוק "למה העליתנו ממצרים להביא אותנו אל המקום הרע הזה, לא מקום זרע ותאנה", אומר הזוהר שבעצם צדקו בנ"י באמרם שהמדבר אינו מקום זרע, רק שלמלאכת המשכן, כיוון שהוצרכו ישראל שיצמיח, היה הקב"ה משנה את טבע עפר המדבר, והיה מצמיח. כך גם מבואר במדרש תנחומא פר' קדושים, על הפסוק "לקט קצירך". ז"א שבאופן ניסי הפך עפר המדבר כאשר הוצרכו לכך לעפר שמצמיח. ע"פ דברים אלו יש מקום ליישב היטב את קושייתו של השפ"א. החופר גומא הרי זו תלדה של חורש, המנ"ח במוסך השבת מחדש, שאדם שיחפור במקום בו א"א להצמיח לא יהיה זה תולדה של חורש, למשל החופר גומא בסלע לא יהיה זה תולדה של חורש, משום שבסלע א"א להצמיח, וחורש מלאכתו היא על מנת לטמון במקום החרישה את הזרע.

ע"פ זה יוצא שכשבנ"י היו במדבר הם חפרו אמנם גומות והוציאו עפר כדי למלא את מזבח האדמה, אבל אין שום צורך שהעפר שממלא את מזבח הנחשת חייב להיות אדמה שזורעים בה ומצמיח, אם לבנ"י לא היה צורך בכך, שוב חזרה התכונה הטבעית של עפר המדבר להיות עפר שזורעים בו ואינו מצמיח, והחופר גומא בעפר המדבר הרי הוא כחופר גומא בסלע, אין זה תולדה של חורש, לכן צודקים דברי התוס' שחופר גומא בעפר כדי שיהיה זה מלאכת חורש לא נוכל לומר שכך היה במשכן, שהרי במשכן לא חפרו גומא לצורך העפר שמתחייב משום חורש, וצדקו דברי התוס' שלא היה במדבר חופר גומא לצורך העפר אלא לצורך הגומא עצמה.

[האדמו"ר מטאלנא שליט"א]



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר