הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

תנאים: "חכמים, רבי מאיר ורבי יוסי - הלכה"

שבת סז ע"א

משנה. יוצאין בביצת החרגול, ובשן שועל, ובמסמר מן הצלוב משום רפואה, דברי רבי מאיר, וחכמים אוסרין אף בחול משום דרכי האמורי.
גמרא. יוצאין בביצת החרגול - דעבדי לשיחלא, ובשן של שועל - דעבדי לשינתא, דחייא - למאן דניים, דמיתא - למאן דלא ניים. ובמסמר מן הצלוב - דעבדי לזרפא.
משום רפואה דברי רבי מאיר. אביי ורבא דאמרי תרוייהו: כל דבר שיש בו משום רפואה - אין בו משום דרכי האמורי.

1.
במשנה מובאת מחלוקת בין רבי מאיר וחכמים. מהגמרא משמע שאביי ורבא סוברים כרבי מאיר.

2.
רמב"ם הלכות שבת פרק יט הלכה יג:

יוצא אדם ... ובביצת החרגול ובשן השועל ובמסמר הצלוב, ובכל דבר שתולין אותו משום רפואה והוא שיאמרו הרופאים שהוא מועיל.

3.
מגיד משנה הלכות שבת פרק יט הלכה יג:

... עוד שם (שבת דף ס"ז) יוצאים בביצת החרגול ובשן של שועל ובמסמר הצלוב משום רפואה דברי ר' יוסי ע"כ ונפסקה הלכה בגמרא כר"י שכל דבר שהוא משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי וכתב רבינו ...

4.
ויש לשאול:
מדוע נפסקה הלכה כרבי מאיר ולא כחכמים?

5.
וכן: מדוע אביי ורבא לא ניסחו את דבריהם באופן של הכרעה - "הלכה כחכמים", או "הלכה כרבי מאיר"?

6.
ב"מגיד משנה" משמע שהוא גורס במשנה "רבי יוסי" במקום "רבי מאיר", ולפי זה מתאים יותר לפסוק כרבי יוסי כי יש סוברים שהכלל הוא, שהלכה כרבי יוסי גם נגד רבים [נגד "חכמים"].

7.
כמו כן מובאת ב"דקדוקי סופרים" גירסא: "... דברי רבי יוסי רבי מאיר אוסר". ולפי זה יוצא שנפסק כדעת רבי יוסי נגד רבי מאיר, וזה מתאים לכללי הפסיקה. ובזה ענינו של השאלה בסעיף 4 לעיל.

8.
לגבי השאלה לעיל בסעיף 5 יתכן לומר, שאביי ורבא פסקו את הדין לאור סוגיות אחרות בש"ס [ראה בפרשנים שמתייחסים לסוגיות נוספות בש"ס שעוסקות באותו נושא] שמהן משמע שדברים שהם משום רפואה מותר לעשותם ואין בהם משום דרכי האמורי.