דיוק וחידוש ברש"י
מסכת שבת דף סב
עמוד ב
רש"י ד"ה ולטעמיך הא דכתיב. בהאי ענינא השותים במזרקי יין ורבי אמי ורבי אסי פירשו זהו קנישקנין כלי זכוכית ארוך ולו שני פיות ויין נזרק מזה לזה: שמזרקין. על ידי אומנות כדאמר בהחליל (סוכה דף נג.) מטייל בתמני כסי: הכי נמי דאסור. למשתי השתא בקנישקנין:
לכאורה נראה מרש"י דרב אמי ורב אסי לא חולקים ממש בפירוש הפסוק השותים במזרקי היין, שאומר שרבי אמי ורבי אסי פירשו זהו קנישקנין, אבל בגמרא איתא דחד אמר קנישקנין וחד אמר ע"ש שמזרקין, ונראה שרש"י למד שאחד מהם הוסיף שאף מזרקין ע"י אומנות שזה נראה יותר שמחה וכעין זה היו עושים בשמחת בית השואבה כמו שרש"י מביא בהמשך ובאופן זה בוודאי מביא שמחה (ועוד שמחה שמיוחדת לבית המקדש), והוצרך לכך - דהיה רב יוסף שלמד שרב יהודה בן בבא אסר אף צלוחית של פלייטון מהפסוק הזה שנאמר בו השותים במזרקי היין וראשית שמנים ימשחו - יכול לחלק ולומר דמה שאיתא בפסוק לגנאי וראוי לאוסרו כצלוחית של פלייטון הוא זריקת היין זה לזה, ומרבה בר רבה הונא ששתה בבית ריש גלותא ולא אמר לי מידי אין ראיה כי שתה בכלי הנקרא קנישקנין, וזה מותר, ואז לא היה יכול אביי לשאול ולטעמיך, וע"כ רש"י מפרש זאת על מילים אלו ולטעמיך כי שניהם רב אמי ורב אסי מפרשים את הפסוק במזרקי היין =קנישקנין, אלא שאחד מהם הוסיף שאף הזורקים וכו' , ומוסיף רש"י גם בד"ה הכי נמי דאסור למשתי בקנישקנין ורש"י לא כותב למשתי במזרקי יין שלזה יש שתי משמעויות כמו שאמרנו אלא נוקט בקנישקנין (ומצאתי שהרגיש בזה בספר שופריה דיוסף לרבי יוסף ברדוגו).
