הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "אלא"

שבת סב ע"א

והתניא, רבי אושעיא אומר: ובלבד שלא יאחזנו בידו ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים! - [אלא] הכא במאי עסקינן - במחופה עור...
מתיב רב יוסף: הרועים יוצאין בשקין, ולא הרועים בלבד אמרו, אלא כל אדם. אלא שדרכן של הרועים לצאת בשקין! [אלא] אמר רב יוסף: קסבר עולא - נשים עם בפני עצמן הן. ...
... אמר רבה (בר בר חנה אמר רבי יוחנן:) תרצת אשה, איש מאי איכא למימר? - אלא אמר רבא: פעמים שאדם נותן לאשתו טבעת שיש עליה חותם להוליכה לקופסא, ומניחתה בידה עד שמגעת לקופסא. ופעמים שהאשה נותנת לבעלה טבעת שאין עליה חותם להוליכה אצל אומן לתקן, ומניחה בידו עד שמגיע אצל אומן.
... מגדף בה רבי אבהו: אי הכי, היינו דכתיב +עמוס ו+ לכן עתה יגלו בראש גלים? משום דמשתינין מים בפני מטותיהם ערומים יגלו בראש גולים? - אלא אמר רבי אבהו: אלו בני אדם שהיו אוכלים ושותים זה עם זה, ודובקין מטותיהן זו בזו, ומחליפין נשותיהן זה עם זה, ומסריחין ערסותם בשכבת זרע שאינו שלהן. 

1.
הביטוי "אלא" מוזכר בסוגיה כמה פעמים:

2.
בגמרא:

והתניא, רבי אושעיא אומר: ובלבד שלא יאחזנו בידו ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים! - [אלא] הכא במאי עסקינן - במחופה עור...

הגמרא מקשה ומיישבת. היישוב מתחיל בביטוי "אלא הכא במאי עסקינן". המילה "אלא" מוספת כהגהת המהרש"ל.

2.1
וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד עו דיון ארוך במשמעות של הביטוי "אלא" בקטע הגמרא הנ"ל.

2.2
ונראה להסביר: מכיוון שהביטוי "אלא" לא מובא כאן על ידי אמורא מסויים אלא על ידי "סתמא דגמרא" לכן יתכן שיש לביטוי זה משמעות נוספת, מלבד תרוץ.

2.2.1
המשמעות היא, שיש כאן מסקנה הלכתית ולא רק תרוץ לקושיה. ובזה מיישבים את פסק הרמב"ם שכך פסק להלכה ולא כפי שנראה לכאורה מפשט הסוגיה שהשאלה לא הוכרעה ["ילקוט ביאורים", שם, טור ב, שורה 2]. ויתכן שהדברים אמורים בגלל הצירוף של "אלא" + "הכא במאי עסקינן".

2.3
ואם לא גורסים את "אלא" הרי שדברים אלה הם פירוש לדברי רבי אושעיא בלבד [שם, שם, טור 1 באמצע].

3.
המשך הגמרא:

מתיב רב יוסף: הרועים יוצאין בשקין, ולא הרועים בלבד אמרו, אלא כל אדם. אלא שדרכן של הרועים לצאת בשקין! [אלא] אמר רב יוסף: קסבר עולא - נשים עם בפני עצמן הן. ...

תוספת הגירסא של "אלא" באה לומר שרב יוסף שהוא מקשה הוא זה שמיישב. "מתיבתא", הערה יז.

4.
המשך הגמרא:

אמר רבה (בר בר חנה אמר רבי יוחנן:) תרצת אשה, איש מאי איכא למימר? - אלא אמר רבא: פעמים שאדם נותן לאשתו טבעת שיש עליה חותם להוליכה לקופסא, ומניחתה בידה עד שמגעת לקופסא. ופעמים שהאשה נותנת לבעלה טבעת שאין עליה חותם להוליכה אצל אומן לתקן, ומניחה בידו עד שמגיע אצל אומן.

יש שינוי גירסא ל"אמר רבא..." מפני שנאמר אחר כך "אלא אמר רבא", ומתאים רק כאשר רבא עצמו הוא זה שהקשה.

5.
המשך הגמרא:

מגדף בה רבי אבהו: אי הכי, היינו דכתיב +עמוס ו+ לכן עתה יגלו בראש גלים? משום דמשתינין מים בפני מטותיהם ערומים יגלו בראש גולים? - אלא אמר רבי אבהו: אלו בני אדם שהיו אוכלים ושותים זה עם זה, ודובקין מטותיהן זו בזו, ומחליפין נשותיהן זה עם זה, ומסריחין ערסותם בשכבת זרע שאינו שלהן.

כאן רבי אבהו הקשה והוא עצמן מביא הסבר אחר... הוא לא מיישב את ההסבר הקודם אלא הוא מביא הסבר אחר ומבטל את ההסבר הקודם, ואולי זוהי משמעות הביטוי "מגדף". אמנם הפשט של "מגדף" הוא, שהוא ביטוי ייחודי לאמורא מסויים כמו רבי אבהו [ראה מתיבתא", הערה כא].
"מגדף" תוספת מאוחרת של הסבוראים – "מתיבתא".