סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: "כתנאי" - בדברי אגדה; "סדר הדורות"

שבת נו ע"א


בני שמואל חטאו - אינו אלא טועה, שנאמר +שמואל א' ח+ ויהי (כי זקן שמואל ובניו לא הלכו) +מסורת הש"ס: [ויהי כאשר זקן שמואל ולא הלכו בניו]+ בדרכיו, בדרכיו הוא דלא הלכו - מיחטא נמי לא חטאו. אלא מה אני מקיים +שמואל א' ח+ ויטו אחרי הבצע - שלא עשו כמעשה אביהם, שהיה שמואל הצדיק מחזר בכל מקומות ישראל ודן אותם בעריהם, שנאמר +שמואל א' ז+ והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל.
והם לא עשו כן, אלא ישבו בעריהם
כדי להרבות שכר לחזניהן ולסופריהן.

כתנאי; ויטו אחרי הבצע,
רבי מאיר אומר: חלקם שאלו בפיהם,
רבי יהודה אומר: מלאי הטילו על בעלי בתים,
רבי עקיבא אומר: קופה יתירה של מעשר נטלו בזרוע.
רבי יוסי אומר: מתנות נטלו בזרוע. 


מדברי רבי יונתן משמע שבני שמואל לא ממש חטאו אלא לא התנהגו כהתנהגות שמואל. משמע מדבריו שבזה שהרבו שכר לחזניהם ולסופריהם לא חטאו, למרות שמוגדרים כ"ויטו אחרי הבצע".

הגמרא מביאה מחלוקת תנאים אם בני שמואל חטאו או לא. משמע שרק רבי מאיר אומר שלא חטאו.

רמב"ם הלכות סנהדרין פרק כג הלכה ג:

כל דיין שיושב ומגדל מעלתו כדי להרבות שכר לחזניו ולסופריו הרי הוא בכלל הנוטים אחרי הבצע, וכן עשו בני שמואל ולכך נאמר להם ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד, ולא שחד ממון בלבד אלא אפילו שחד דברים, ומעשה בדיין אחד שהיה עולה בדוגית קטנה לעבור בנהר ופשט אחד ידו וסייעו בעלייתו והיה לו דין ואמר לו הדיין הריני פסול לך לדין, ומעשה באחד שהעביר אברה נוצה של עוף מעל רדיד הדיין ואחר כסה א רוק מלפני הדיין ואמר לו הריני פסול לך לדין, ומעשה ב באחד שהביא מתנה ג אחת ממתנות כהונה לדיין כהן ואמר לו פסול אני לך לדין, ומעשה באריס אחד של דיין שהיה מביא לו תאנים ד מתוך שדהו מערב שבת לערב שבת פעם אחת הקדים והביא בחמישי בשבת מפני שהיה לו דין ואמר לו הדיין הריני פסול לך לדין אף על פי שהתאנים משל דיין הואיל והביאן שלא בזמנם נפסל לו לדין.

מהרמב"ם משמע שפוסק כרבי יונתן. ומודע לא הביא את דברי התנאים בברייתא.
הפרשנים מסבירים שדברי רבי יונתן הם כדברי רבי יהודה בברייתא, ונשאלת השאלה מדוע הרמב"ם לא פסק כשאר התנאים [שלפי אותם מפרשים סוברים שלא כרבי יהודה אלא שבני שמואל לא חטאו]? [ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד שלז].

ונראה לומר:
1. רבי יונתן "פסק" כרבי יהודה בברייתא [פסק כמותו כעיקרון שהם חטאו אבל לא הביא את תיאור המקרה כמותו].
2. כללי הפסיקה בין תנאים וגם בין אמוראים לא תקפים בדברי אגדה, והרמב"ם פסק והביא דוגמא שיותר היתה מעשית בימיו!

והערה על הברייתא:
"סדר הדורות":
מדוע דברי רבי עקיבא מובאים אחרי דברי רבי מאיר ורבי יהודה, הרי הוא היה רבם! מתקשה בזה ב"מנחת יהודה", והוא רוצה לשנות הגירסא. ולפי דברינו לעיל בערה 2 ניתן לומר שגם כללי הקדימות בהבאת דברי תנאים לא תקפים בדברי אגדה. ויותר פשוט לומר: הברייתא הביאה את הדברים לפי דרגת החומרה: כנראה שנטילת מעשר בזרוע היא חמורה יותר ממה שמתואר בדברי רבי מאיר ודברי רבי יהודה, ושיקול זה תקף לא רק בדברי אגדה אלא גם בדברי הלכה "רגילים" [למרות שגם בסוגייתנו אלה נחשבים כדברי הלכה - כמשתמע ברמב"ם].



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר