סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"

אם העכו"ם אוכלים נבילות וטריפות שקצים ורמשים

שבת פו ע"ב


בעי רב פפא וכו' עכו"ם דלא דאיגי במצות לא או דלמא כיון דאכלין שקצים ורמשים חביל גופייהו.

והנה יעוי' בקהלת רבה [פרשה א' סימן ט'] עה"פ מה שהיה הוא שיהיה וגו' שכ' דלעתיד לבוא הקב"ה מוציא כרוז ומכריז ואומר כל מי שלא אכל בשר נבילות וטריפות שקצים ורמשים יבוא ויטול שכרו, אם לא אכל משלו אכל משל חבירו וכו'. ויעו"ש במתנות כהונה שכ' בזה"ל, אם לא אכל וכו', הוא דברי הספר, אין אחד בכל אומות העולם שלא אכל שאם לא אכל משלו אכל משל חבירו, עכ"ל ע"ש. והיינו דלכן לא יקבלו אומות העולם שכר ע"ז כיון שאין לך גוי א' שלא אכל שקצים וכו', ורק ישראל שנזהרו ע"ז יקבלו שכרם ע"ש.

אולם יעו"ש ברש"ש שכ' אם לא אכל משלו וכו', ר"ל דגם רוב האומות אינם אוכלים נבילות מחמת מאיסותא או להיותם מפסידי הבריאות, אבל מ"מ יקרה לפעמים שהטבחים מוכרים להם נבילה במר דחיה, עכ"ל. אולם לא ידעתי מנין לו לרש"ש דרוב האומות נמנעים מלאוכלם מחמת "מיאוס" וכו', ומ"ט בי' כן והוציאו מפשוטו דאוכלים לכ"ז בידיעה גמורה דהוי נבילה וכו' ודומיא דאוכלים לשקצים ורמשים. ועוד צ"ע איזה "מיאוס" איכא באכילת בשר בהמה שלא "נשחטה" כראוי שנקרא "נבילה" הא מבחוץ אינו ניכר כלל אם נשחטה כראוי או לא, ומנין להם בכלל אם נשחטה או מתה בלי שחיטה. אכן יעוי' בגמ' לעיל (עה.) שוחט משום מאי חייב, רב אמר משום צובע וכו', צובע במאי ניח"ל, ניחא דליתווס בית השחיטה דמא כי היכי דליחזוה אינשי וליתו ליזבנו מיניה, ופירש"י דניח"ל שיהיה צבוע בדם כדי שיראו בנ"א שנשחטה היום ויבואו לקנותו, ובר"ח פי' דעי"ז לא יאמרו בנ"א בשר של "נבילה" הוא יעו"ש, וא"כ י"ל דעי"ז אף העכו"ם יודעים להבחין בין בשר נבילה לבשר שחוטה. אך יל"ע מה מיאוס איכא בזה. ונר' דאכן אם רק לא נשחט "כראוי" ליכא נפק"מ לעכו"ם בזה דאי"ז מאוס כלל בעיניהם, ורק אם מתה בלי שחיטה כלל הוא דהוי מאוס אצלהם כיון דודאי "הסריח" אחר שמת וכו' וזהו שכ' הרש"ש דהוי מאוס אצלהם. אולם אכתי צ"ע מנין לו זה ומ"ט בי' למדרש שלא כפשוטו.

וביותר צ"ע ברש"ש מהגמ' הכא שכ' להדיא דהעכו"ם רגילים לאכול שקצים ורמשים ולכן מתחמם גופם וכו' ע"ש. וכן יעוי' לקמן (קמה:) דשאל ר"ח בר אבא מפני מה עכו"ם מזוהמים, והשיבו ר' אסי מפני שאוכלין שקצים ורמשים. וכן יעוי' בפ"ד דב"מ (נח:) שכ' אונאת דברים כיצד אם היה גר ובא ללמוד תורה אל יאמר לו פה שאכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים בא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה ע"ש, והיינו מפני שדרכם דהעכו"ם לאכול כ"ז. וכן יעו"ש לקמן ברפ"ה (סא:) דתנא דבי רבי ישמעאל אמר הקב"ה אלמלא [לא] העליתי את ישראל ממצרים אלא בשביל דבר זה שאין מטמאין בשרצים דיי וכו' יעו"ש, דע"כ שאם היו נשארים במצרים דהיו אוכלים לזה כדרך העכו"ם. וכן יעוי' ברפ"ה דכריתות (כא.) ברד"ה נבילת בהמה טהורה בכל מקום, ואפי' בכפרים שהעם מועט אי"צ מחשבה, דסתמא למאכל עכו"ם עומדת וכן נבלת עוף טהור, עכ"ל ע"ש. ומבואר כנ"ל דדרך העכו"ם לאכול נבילות. וא"כ נר' פשוט דכמו שרגילים לאכול "שקצים ורמשים" דהוי מתוך ידיעה גמורה ואע"פ דהוי מאוס, וכברפ"ה דב"מ שם, וכן יעוי' בספ"ג דמכות (כג:) במשנה ובריב"ן בזה, דה"נ רגילים לאכול "נבילות וטריפות" מתוך ידיעה גמורה ולא מתוך הערמת הטבחים וכיו"ב, דהא מדלא נמנעים לאכול שקצים ורמשים "המאוסים" ומפסידי הבריאות ע"כ דאף לא ימנעו מלאכול נבו"ט בידיעה, ופשוט. והרש"ש צע"ג.

וע"ע מש"כ בקונטרס "גר תושב" (סימן ב' אות א') דהיינו טעמא דאחרים דס"ל בע"ז (סד:) דגר תושב אי"צ להיזהר אף מאיסור נבילות, דכיון דמאוס כ"כ בעיני ישראל ע"כ ברור שלא ילמדו ממנו בני ישראל ולא יושפעו ממנו לרעה בזה וכו', עש"ה בזה ותמצא נחת.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר