סקר
האם אתה משתמש ב"מרגליות הים"?
באופן תדיר
פה ושם
אף פעם לא
לא מכיר


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

האי מאן דמורח באתרוגא או בחבושא – חבוש מאורך

 

"אמר מר זוטרא: האי מאן דמורח באתרוגא או בחבושא אומר ברוך שנתן ריח טוב בפירות" (ברכות, מג ע"ב).

פירוש: אמר מר זוטרא: האי מאן דמורח באתרוגא או בחבושא [מי שמריח באתרוג או בחבוש] אומר: ברוך שנתן ריח טוב בפירות (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: חבוש מאורך      שם באנגלית: Quince      שם מדעי: Cydonia oblonga

שם נרדף במקורות: פריש, חבושא, חובשין, עובשין, אספרגל      שמות בשפות אחרות:  ערבית - ספרג'ל


הנושא המרכזי: על ריחו של החבוש

החבוש בסוגיה: רוב המפרשים והחוקרים מזהים את החבוש כפרי הנקרא כך גם בעברית בת זמננו וכפרי הנקרא בספרות חז"ל בשם פריש (הפריש מוזכר במשנה בלשון רבים – פרישין/ם) וספרגלין. בסוגייתנו אנו לומדים שהחבוש מפיץ ריח נעים בדומה לאתרוג ותאור זה אכן הולם את פרי החבוש. בגלל ריחו החזק ממליצים שלא לאחסן אותו עם פירות אחרים משום שריח זה פוגע בטעמם וריחם. המתיישבים הראשונים באמריקה השתמשו בחבושים בעיקר כדי לבסם את חדריהם. מפי הגב' יהודית קשתיאל שמעתי שבתוניסיה, ארץ מוצאה, נהגו להריח ביום כיפור חבוש שבו נעוצים "מסמרי ציפורן" בדומה למקובל לעשות עם אתרוג. החבוש מומלץ על מנת להעניק ריח טוב לתבשילים שונים. במאמר "שווה את ההשקעה: מבשלים עם חבושים" כתבה ריטה גולדשטיין:

"... אחד ממאפייניו המהותיים של החבוש הוא הריח הדומיננטי שלו, שמוסיף לכל מנה - אם כחבושים מבושלים בסלט רענן, בתוך מנה עיקרית עם בשר או בקינוחים כמו לפתן עם חבושים או חבוש מבושל בסוכר הכובש בפשטותו. את גרעיני החבוש הפנימיים לא אוכלים, אך אפשר להוסיף אותם לריבות בכמות מועטה בלבד לתוספת טעם". 

 

ראו סקירה כללית ומעודכנת של החבוש במקורות במאמר "אייתי חבושי שדינהו בארבילא". לקריאה הקש כאן.  
 

 

   
תמונה 1. עץ חבוש נושא פירות        באדיבות משפחת סמואל   תמונה 2. חבוש  מאורך - פריחה      צילם:  Manfred Heyde

 

 

   
תמונה 3. חבוש מאורך   תמונה 4. חבוש עטוף ב"פלומה"

 
 

רשימת מקורות:

ז. עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים תש"ס (עמ' 239-240).
י. פליקס, עצי פרי למיניהם – צמחי התנ"ך וחז"ל (עמ' 219-222). 
D. Zohary and M. Hopf, Domestication of Plants in the Old World, third edition (Oxford: University Press, 2000), pp. 183
 

 

לעיון נוסף:

ח. צ. אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 126-129).
 

 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר