סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

ככר או תינוק

שבת מג ע"ב

 
"מניח עליו ככר או תינוק ומטלטלו.
היכא דאיכא ככר או תינוק - כולי עלמא לא פליגי דשרי, כי פליגי - דלית ליה".


וקשה, הכיצד אין לו ככר או תינוק או דבר אחר, וכי אינו יכול להניח על המת את אחד הבגדים שלובש? "איכפל תנא לאשמועינן גברא ערטילאי, דלית ליה ולא כלום?!" (מסכת בבא מציעא דף מו ע"א).
ועוד קשה, למה נקטו ככר או תינוק דוקא ולא חפץ אחר שאינו מוקצה, הלא דוקא באלו אין כדאי להשתמש – ככר שלא יִמָּאֵס וְיִטָּמֵא, ותינוק שלא יפחד וייבהל!

גם קשה, שנפסק בשו"ע או"ח שח, ד:
"כלי שמלאכתו להיתר, מותר לטלטלו אפילו אינו אלא לצורך הכלי שמא ישבר או יגנב; אבל שלא לצורך כלל, אסור לטלטלה".
והוא מדברי המגיד משנה הלכות שבת פרק כה הלכה ג:
"מדברי רבינו {הרמב"ם} נראה שאין לטלטל שום כלי שלא לצורך כלל, ואף הרשב"א ז"ל כן העלה פרק כירה שיש להחמיר שלא ליטול כלי ללא צורך".
ומקורם במסכת שבת דף קכד ע"א:
"משנה. כל הכלים ניטלין לצורך ושלא לצורך, רבי נחמיה אומר: אין ניטלין אלא לצורך.
...אמר רבא: לצורך - דבר שמלאכתו להיתר, בין לצורך גופו בין לצורך מקומו. שלא לצורך - ואפילו מחמה לצל".
וקשה, וכי אימתי אינו לצורך כלל?! הרי אם נטלו, בודאי יש לו בו שימוש מסויים. ואפילו נטלו מבלי דעת ומחשבה, הריהו לפחות מתעסק בו באצבעותיו!

אלא יש לומר שלכך נתכוין הראב"ד שהביא בחידושי הרשב"א:
"והראב"ד ז"ל פירש כאן דהכא הכי קאמר כבר תרגמה רב הונא לשמעתיך בבבל, שלא אמרו אין כלי ניטל אלא למעט צורך מת, הא במקום הצלה כולן ניטלין".
כלומר שפירוש דברי רב הונא: "עושין מחיצה למת בשביל חי, ואין עושין מחיצה למת בשביל מת" – שכל הכלים, אפילו מלאכתם להיתר, הם 'מוקצה' – או ליתר דיוק אסורים בטילטול משום גזירת כלים, אלא אם כן יש בהם צורך שימוש בגופם הם. אבל אם אין בהם צורך כלל ורוצים לטלטלם רק לצורך המת, אסור. שהרי מה נפשך, המת אסור בטלטול לולא הכלי, וגם הכלי אסור בטלטול לולא המת, שהרי אין בו צורך אחר! לכן לא יתכן שהמת יהיה מותר בטלטול אגב הכלי או להיפך.
ומשום כך נקטו דוקא ככר או תינוק שאינם כלים, ואינם בגזירת כלים, ומותרים בטלטול גם ללא שום צורך.

ואמנם אמרו במסכת שבת דף קמב ע"ב: "אביי מנח כפא אכיפי. רבא מנח סכינא אבר יונה ומטלטלה", הרי שהזכירו גם כלי אכילה בכלל אלו הראויים שיטלטלו על גבם.
אך י"ל שלא אמרו זאת אביי ורבא אלא לרווחא דמילתא, כמו שאמרו הם בעצמם שם. וגם בלאו הכי תמה עליהם רב יוסף שם, ואין הלכה כמותם אלא כרב אשי, כמו שפסק הרשב"א.
א"נ שגזירת כלים לא נגזרה מלכתחילה על כלי אכילה.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר