דיוק וחידוש ברש"י

מסכת שבת דף לו

עמוד ב

רש"י  ד"ה לגיטי נשים. דקיימא לן בני בבל בקיאין שצריך לכתוב גט לשמה והמביא גט משם אין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם ובני שאר ארצות אין בקיאין וצריך ועכשיו בני בורסיף היא בבל ובבל של עכשיו היא בורסיף והן עמי הארץ כדאמרינן בעלמא (סנהדרין דף קט.) בור שאפי שנטלו מימיו ואני אומר נפקא מינה לגיטי נשים לענין שינה שמו ושמה ושם עירו ועירה פסול וצריך לכתוב שם של עכשיו:
עיין בתוס' ד"ה שמביא דעת הרשב"א שחולק על הטעם השני שהביא רש"י (וכתב עליו ואני ואומר – ומכאן שרש"י העדיף את הטעם הזה), ואומר תוס' שהיות ובגט כותבים רק את שם העיר ולא את שם המדינה, והרי בבל זה מדינה - ארץ ולא עיר וממילא אין נפק"מ בשם המדינה לגבי כתיבת הגט, כי בגט כותבים רק את שם העיר, ולכאורה הרשב"א העדיף את פירושו הראשון של רש"י,(זה נראה מפני שלא מביא פירוש נוסף) ונראה ליישב את דברי רש"י שלא יקשה קושית תוס' ששאל שהרי אין צריך לכתוב את שם המדינה, ובאמת בבל ובורסיף הם באותו מקום ממש (וכמו' דאיתא בגמ' סנהדרין קט. אמר רב יוסף בבל ובורסיף סימן רע לתורה, אלא שבתחילה בבל היה שם המדינה שבסמוך לה היה עיר שנקרא בורסיף,(וכן איתא ברש"י בסוכה דף לד ע"ב שבורסיף סמוך לבבל) ואחר כך נשתנה שהמדינה נקראת בורסיף והעיר בבל, וממילא יש נפק"מ בגט עצמו איך לכתוב את שם העיר, ומדוקדק גם ברש"י בטעם הראשון שכתב דקיימא לן בני בבל וכו' ועכשיו בני בורסיף היא בבל, והלשון בני בבל/בורסיף הוא לשון שמשמע יותר שמדובר בשם כולל יותר וזה המדינה (שבני המקום נקראים על שמה וטבעם מושפע מהמקום), והמדינה בתחילה היה שמה בבל ועכשיו בורסיף וע"כ נקרא ברש"י בני בורסיף, ובהמשך כותב ובבל של עכשיו – וזה הכוונה לעיר בבל שבתחילה נקראת בורסיף (ועכשיו בבל) וכאן רש"י לא כתב לשון "בני", (ונראה גם להוסיף שהטעם שרש"י חולק על הטעם הראשון, כי לכאורה אפשר לברר עם השליח עצמו מאיפה בדיוק הוא הביא את הגט ולא רק מה שם המקום אלא תואר המקום ודו"ק).

הדרן עלך פרק במה מדליקין הפותח באור נר השבת לשלום הבית ומסיים בנפק"מ לגיטין
ובאנו לפרק כירה לידע איך לא נקדיח את התבשיל ונתענג בתבשלין המצטמקין ויפין