סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "מדשקיל וטרי אליביה"

שבת כח ע"ב - כט ע"א


אמר רבי אלעזר אמר רב אושעיא, וכן אמר רב אדא בר אהבה: הכא בשלוש על שלוש מצומצמות עסקינן, וביום טוב שחל להיות ערב שבת עסקינן, דכולי עלמא אית להו דרבי יהודה, דאמר: מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים, ודכולי עלמא אית להו דעולא, דאמר עולא: המדליק צריך שידליק ברוב היוצא. ...
ומדקא מתרץ רב אדא בר אהבה אליבא דרבי יהודה - שמע מינה כרבי יהודה סבירא ליה; ומי אמר רב אדא בר אהבה הכי? והא אמר רב אדא בר אהבה:
נכרי שחקק קב בבקעת ישראל מסיקה ביום טוב ואמאי? נולד הוא! - לדבריהם
דרבי אליעזר ורבי עקיבא קאמר ליה, וליה לא סבירא ליה.


הסוגיה הנ"ל משמשת מקור לאחד הכללים החשובים ביותר במשמעות המבנה של כל סוגיה תלמודית.

ספר הכריתות לשון למודים שער ב:

עא. מצינו אמורא שאמר דבר אחד סתמא וליה לא סבירא ליה פ' במה מדליקין (דף כ"ח) דקאמר מדמתרץ רב אדא אליבא דרבי יהודה ש"מ כר' יהודה סבירא ליה ומי אמר רב אדא הכי והא אמר רב אדא כותי שחקק קב בבקעה ישראל מסיקה ביום טוב וכו', לדבריהם דר' אליעזר ור"ע קאמר וליה לא סבירא ליה:

הוא קובע כלל, שאמורא אומר "דבר אחד" באופן סתמי אבל הוא עצמו באמת לא סובר כך. הוא לא מפרט אם מדובר דווקא כשמתרץ את דברי חכם אחר – כמשתמע מסוגייתנו - או אפילו אם אמורא מסויים אומר באופן "סתמי" כאילו משל עצמו.

יד מלאכי כללי התלמוד כלל תט:

מדשקיל וטרי אליבא דפלוני ש"מ דכוותיה ס"ל, הכי איתא בפרק במה מדליקין [דף] כ"ח ב' ומדקמתרץ רב אדא בר אהבה אליבא דרבי יהודה ש"מ כר"י ס"ל ומי אמר רב אדא בר אהבה הכי והאמר רב אדא בר אהבה וכו' ואף על גב דמשנינן שם לדבריהם דר"א ור"ע קאמר וליה לא ס"ל דווקא התם דחקינן בהכי כי היכי דלא ליסתרו דברי רב אדא אהדדי אבל היכא דליכא סתירה בדברי האמורא המתרץ לדעת התנא שפיר אמרינן דמדקמתרץ אליביה כוותיה ס"ל וכדמוכח מלישנא דתלמודא שם דבפשיטות נקט ומדמתרץ וכו' ש"מ כוותיה ס"ל והכי נקט ליה הש"ס תו בריש אלו קשרים [דף] קי"ב א' וכמו שיבא בכללין דלקמן וכן מצאתי עוד בפרק שבועות הדיינין [דף] מ' א' דקאמר ור"א לימא מדסיפא כשמואל מתרץ רישא נמי כשמואל ס"ל וכו' ע"ש דמשם יש ללמוד דגם באמורא דמתרץ מתני' אליבא דאמורא אחרינא אמרינן דמדמתרץ אליביה כוותיה ס"ל דהא ר"א ושמואל תרווייהו אמוראי נינהו ואפ"ה קאמר תלמודא ור"א לימא מדסיפא וכו'

1.
הסוגיה הנ"ל משמשת מקור לאחד הכללים החשובים ביותר במשמעות המבנה של כל סוגיה תלמודית.

2.
ספר הכריתות לשון למודים שער ב:

עא. מצינו אמורא שאמר דבר אחד סתמא וליה לא סבירא ליה פ' במה מדליקין (שבת דף כ"ח) דקאמר מדמתרץ רב אדא אליבא דרבי יהודה ש"מ כר' יהודה סבירא ליה ומי אמר רב אדא הכי והא אמר רב אדא כותי שחקק קב בבקעה ישראל מסיקה ביום טוב וכו', לדבריהם דר' אליעזר ור"ע קאמר וליה לא סבירא ליה:

הוא קובע כלל, שאמורא אומר "דבר אחד" באופן סתמי אבל הוא עצמו באמת לא סובר כך.
"ומדקא מתרץ" - מופע יחידאי בש"ס

2.1
הוא לא מפרט אם מדובר דווקא כשמתרץ את דברי חכם אחר – כמשתמע מסוגייתנו - או אפילו אם אמורא מסויים אומר באופן "סתמי" כאילו משל עצמו.

3.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תט:

מדשקיל וטרי אליבא דפלוני ש"מ דכוותיה ס"ל, הכי איתא בפרק במה מדליקין שבת דף כ"ח ב' ומדקמתרץ רב אדא בר אהבה אליבא דרבי יהודה ש"מ כר"י ס"ל ומי אמר רב אדא בר אהבה הכי והאמר רב אדא בר אהבה וכו'
ואף על גב דמשנינן שם לדבריהם דר"א ור"ע קאמר וליה לא ס"ל דווקא התם דחקינן בהכי כי היכי דלא ליסתרו דברי רב אדא אהדדי
אבל היכא דליכא סתירה בדברי האמורא המתרץ לדעת התנא שפיר אמרינן דמדקמתרץ אליביה כוותיה ס"ל וכדמוכח מלישנא דתלמודא שם דבפשיטות נקט ומדמתרץ וכו' ש"מ כוותיה ס"ל

והכי נקט ליה הש"ס תו בריש אלו קשרים דף קי"ב א' וכמו שיבא בכללין דלקמן

וכן מצאתי עוד בפרק שבועות הדיינין שבועות דף מ' א' דקאמר ור"א לימא מדסיפא כשמואל מתרץ רישא נמי כשמואל ס"ל וכו' ע"ש דמשם יש ללמוד דגם באמורא דמתרץ מתני' אליבא דאמורא אחרינא אמרינן דמדמתרץ אליביה כוותיה ס"ל דהא ר"א ושמואל תרווייהו אמוראי נינהו ואפ"ה קאמר תלמודא ור"א לימא מדסיפא וכו'

בסוגייתנו מדובר שרב אדא העמיד את מחלוקת רבי אליעזר ורבי עקיבא במשנתנו כשיטת התנא רבי יהודה, והגמרא מקשה על רב אדא שהרי הוא עצמו סובר לא כרבי יהודה, והגמרא מיישבת, שרב אדא כשהסביר את המחלוקת במשנה מתכוון לומר שכך סוברים רבי אליעזר ורבי עקיבא – כשיטת רבי יהודה - אבל הוא עצמו לא פוסק כרבי יהודה.

3.1
ואילו ה"יד מלאכי" מרחיב את העיקרון ואומר, שכאשר אמורא דן [="שקיל וטרי"] בדברי "תנא" ראייה לכך, שהוא סובר [אולי מתאים יותר לומר שהוא "פוסק"] כאותו תנא. וזאת הוא מוכיח מסוגייתנו.

4.
ונראה להעיר, שמסוגייתנו ניתן להוכיח רק דבר אחד, שכאשר אמורא מסביר תנא על ידי אוקימתא שתלויה בתנא אחר, אזי זה מהווה ראיה שהאמורא סובר/פוסק כאותו תנא, אבל אין מכאן הכרח שגם אם הוא מחפש – למשל – נימוקים לדעתו של תנא מסויים [ואולי אפילו לא מצא נימוק] שהוא פוסק כמותו.

5.
ממשיך ה"יד מלאכי" וטוען, שגם כאשר אמורא מיישב קושיה ממשנה על אמורא אחר, יש ראיה מכך, שאותו אמורא סובר/פוסק כאותו אמורא, והוא דן בזה בהרחבה בהמשך דבריו שלא מצוטטים לעיל.

6.
הערה": הביטוי - כבסוגייתנו - "דמדקמתרץ... אליבא ד... שמע מינה כ... סבירא לה" מופיע רק פעם אחת נוספת בש"ס [מסכת שבת דף קיב עמוד א ועמוד ב].



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר