סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

דיוק וחידוש ברש"י

מסכת שבת דף כו

 

עמוד ב

רש"י  ד"ה הואיל ונאמרו בגדים בתורה סתם. כגון בטומאת שרצים וטומאת מת דכתיב בטומאת שרצים או בגד או עור ובמת וכל בגד וכל כלי עור וכן בשכבת זרע וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וגו' ובציצית על כנפי בגדיהם:
בגמרא נאמר דתני דבי רבי ישמעאל הואיל ונאמרו בגדים בתורה סתם ופרט לך הכתוב באחד מהן צמר ופשתים מה להלן צמר ופשתים אף כל צמר ופשתים.
בהקדם להבאת דברי רש"י וספירת אתיותיו ותיבותיו המדויקים להפליא, נתבונן וננסה לפרש מאמר זה של בית מדרשו של רבי ישמעאל, ותורף הדברים שמאחר ובמקום אחד שהוא הפסוק הנאמר גבי "נגעים" פירט הכתוב בגד צמר בגד פשתים אף במקום שלא פירט וכתב בגד סתם נלמד בבנין אב שאף בגד זה יכול להיות מב' מינים הללו בלבד – צמר ופשתים, ואם כן נשאלת השאילה האם הכלל הזה אכן תקף באופן מוחלט לכל מקום שכתוב בתורה בגד, ואף באיסור לא תחבל בגד אלמנה נדייק ונאמר שהאיסור הוא רק בגד צמר או פשתים ואם הוא עשוי ממשי למשל אין את האיסור, והרי הדברים ברורים ומחוורים כשמלה שלא יתכן כדבר הזה ובוודאי האיסור לא תחבול כולל כל סוגי הבגדים,
עוד תעלה השאילה האם כל מקום שכתוב בתורה שחייבים "בכיבוס בגדים" כגוף השורף את אפר הפרה, וטהרת הלווים ועוד, האם יש גם כן פטור מכיבוס לבגדים שהם לא מצמר ופשתים, ומשאילה זו נעבור לדברי רש"י ואכן נראה שבין הדברים שהביא שנאמר בהם בגד סתם לא הזכיר שום פסוק המדבר מכיבוס בגדים והלא רבים הם, אלא שגם בזה צריך לומר שהכיבוס הוא לכל מיני הבגדים, דהרי טומאתם היא לא מדין נגיעת האדם הטמא בבגד אלא מדין בגדים שלבש באותה שעה, דהרי שרץ הנוגע בבגד רק הבגד עצמו טמא אבל הבגד שיהיה מתחת בגד זה אינו טמא משא"כ אדם הלובש אפילו עשרה בגדים שאין נוגעים בגופו כלל ומתחייב בכיבוס בגדים כגון השורף אפר פרה או אף הנושא נבילה הרי שכל הבגדים אף מה שלא נגעו בבשרו חייבים בכיבוס מדין בגדים שלבש, ואם כן קשה לומר שהם נכללים בפטור מטבילה כשאינם עשויין מצמר ופשתים, ולכן מוכרח להיות הסבר פשוט מסבר אוזן מה הוא הכלל שאמר רבי ישמעאל, על כן נלך לפרשנ-דתא מרא דתלמודא רש"י הקדוש,
והנה לפניכם לשון קדשו בדיבור המתחיל הואיל ונאמרו בגדים בתורה סתם. כגון בטומאת שרצים וטומאת מת, דכתיב בטומאת שרצים או בגד או עור. ובמת וכל בגד וכל כלי עור. וכן בשכבת זרע וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וגו'. ובציצית על כנפי בגדיהם:
ראשית נפתח בהסבר התיבה "כגון" שבדרך כלל פירושו בלשון רש"י אינו שהוא דוגמא ויש עוד דוגמאות אלא כגון דא בלבד ודו"ק היטב ואשכח, ובפרט כאן שהולך ומונה ארבעה דברים מוכרח להיות שאלו הם הארבעה בלבד כי אם יש יותר למה כתב ארבעה דברים שונים כדוגמא יכל לכתוב אחד או שתיים בלבד,
מכאן נמשיך ונתבונן לסדר שסידרן רש"י שאינו כסדר שכתובים בתורה וזהו סידורן והפסוקים במלואם:
א. טומאת שרצים (ויקרא יא, לב)'וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא מִכָּל כְּלִי עֵץ אוֹ בֶגֶד אוֹ עוֹר אוֹ שָׂק כָּל כְּלִי אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָּהֶם בַּמַּיִם יוּבָא וְטָמֵא עַד הָעֶרֶב וְטָהֵר'.
ב. שכבת זרע (ויקרא טו, יז) 'וְכָל בֶּגֶד וְכָל עוֹר אֲשֶׁר יִהְיֶה עָלָיו שִׁכְבַת זָרַע וְכֻבַּס בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב'.
ג. ציצית (במדבר טו, לח) 'דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת'.
ד. טומאת מת (במדבר לא, כ) 'וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים וְכָל כְּלִי עֵץ תִּתְחַטָּאוּ'.
ואילו רש"י מסדרן בסדר שונה, א. טומאת שרצים ב. טומאת מת (שהוא האחרון בסדר המקראות) ג. שכבת זרע, דהיינו הדבר השני שבסדר המקראות. ד. ציצית, (שבסדר המקראות הוא בא אחר שכבת זרע).
עוד נראה ברש"י חלוקה נוספת בדרך הבאת הדברים שבתחילה מביא כגון טומאת שרצים וטומאת מת וחוזר לפרט דכתיב בטומאת שרצים או בגד וכו' ומדוע לא פתח מיד בטומאת שרצים כתיב וכו' במת וכו' בשכבת זרע וכו'.
דיוק נוסף שלגבי שכבת זרע כתב "וכן" ואח"כ כותב "ו"בציצית,
עוד נראה שגבי שכבת זרע מביא יותר תיבות מלשון הפסוק ואף כותב וגו' משא"כ בשאר שהביא אלו תבות בלבד,

והנה יעלה יציץ ויפרח פירוש מאמר רבי ישמעאל מתוך דברי רש"י בדיקדוק, והסברו תחילה: הואיל ונאמרו בגדים בתורה סתם - הכוונה לכל המקומות בהם בגדים נאמרו כפרט או מיעוט ואינו כולל את המקומות בהם בגדים נאמר בדרך של כלל או ריבוי, ופירט לך הכתוב באחד מהם – בנגעים התורה מפרטת יותר בגד צמר בגד פשתים, אף כל צמר ופשתים,
ומשמעות הדברים שככל שהבגד הכתוב בתורה נראה כבא למעט על ידי שכתוב בתוך פרטים אחרים, יש יותר מקום ללמוד בנין אב מנגעים למעט רק בגד צמר או פשתים ואכן סידור הפסוקים ברש"י הוא על דרך זה:
• הפסוק הראשון המדבר בענין טומאת שרצים, מוזכר בו חמישה סוגי דברים מפורטים כשהפרט בגד בתוכם א) כלי עץ, ב) בגד, ג) עור, ד) שק, ה) כל כלי אשר יעשה וכו'.
• בפסוק של טומאת מת מוזכר בו ארבעה פרטים/מיעוטים א) בגד, ב) כל כלי עור, ג) כל מעשה עזים, ד) כל כלי עץ.
• בפסוק של שכבת זרע מוזכר בו רק שני פרטים/מיעוטים א) כל בגד, ב) כל עור.
• בפסוק של ציצית מוזכר אמנם בגד לא כפרט אלא במשמעות כלל אבל מאחר ודרשינן סמוכים בין מצות ציצית לפרשת שעטנז יש לומר שגם כאן הבגד הוא מיעוט ונאמר את הכלל של רבי ישמעאל גם על הבגד הכתוב בפרשת ציצית וכפי שאיתא בגמרא בדף כ"ז ובמנחות דף לט ע"ב שהחיוב מדאורייתא הוא רק בבגד צמר או פשתים לדברי רבי ישמעאל.

וכעת נחזור לדברי רש"י. שבתחילה נקט כעין הקדמה ופתיחת דברים ואומר "כגון בטומאת שרצים ובטומאת מת", שהצד השווה בהם שהטומאה אינה ניכרת בבגד עצמו ולפי זה הרי הם החידוש הגדול יותר היוצא מדברי רבי ישמעאל שאף על פי שזה שונה לגמרי מטומאת נגעים ששניכרת בבגד עם כל זאת הלשון "בגד" הנכתב בהם הוא מיעוט, שמשמעותו רק עם הבגד עשוי מצמר או פשתים , דהרי הפסוק המלמד שבגד הוי מיעוט, נכתב בנגעים שהם טומאה הניכרת - נגע הצרעת בבגד, והכהן צריך לראות הצרעת בבגד בדווקא ולבדוק הצבע הברור המטמא ובוודאי שיש שינוי במראה הנבדל מסוג החומר ממנו נעשה הבגד צמר או פשתים, והיה מקום לומר לכאורה שאינו מלמד גבי טומאה שאינה ניכרת, על כן הוסיף רש"י כראיה "וכן בשכבת זרע", כלומר, שפסוק זה דומה לפסוקים הקודמים בכך שהמילה 'בגד' מוזכרת יחד עם עוד סוגי דברים נוספים, אבל היא טומאה שונה מטומאת מת ושרצים דניכרת בבגד כלשון הפסוק "וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע". והוסיף רש"י וגו' להורות על המשך הפסוק וכבס במים וטמא עד הערב ומכאן שטומאת שכבת זרע דומה מצד אחד לטומאת נגעים דניכרת אבל גם אחר שכיבסה ואינו ניכר השכבת זרע נשאר הבגד עדיין טמא עד הערב ובזה הוא דומה לשרצים ומת ועל פי זה הכלל של תני דבי רבי ישמעאל יעבור כבריח בכל המקומות שנכתב בגד כמיעוט, ומוסיף רש"י ובציצית שאינו שייך לכלל שהוא מיעוט אלא שבו יש לי סיבה אחרת הנוגעת לחומר ממנו עשוי בגד הציצית ומוכח שמדובר בוודאי גם מבגד שנעשה מצמר ופשתים דדרשינן סמוכים לעניין שעטנז, ובכך הוי גילוי מילתא על החומר ממנו עשוי הבגד, ולכן נוכל גם כאן לדרוש הכלל של רבי ישמעאל לומר שבגד הוא "רק" צמר ופשתים, (כי בשאר מקומות שנאמר בגד כלא תבל בגד אלמנה אין לי שום גילוי או רמז לחומר ממנו עשוי הבגד).
והנה מדברי רש"י במסכת מנחות דף ל"ט ע"ב גבי ציצית נראה שאכן למד כך וז"ל כדתנא דבי רבי ישמעאל. דאומר אין מחייבין בציצית אלא בגד צמר או בגד פשתים: בגדים בתורה סתם. על כנפי בגדיהם: ופרט לך. בכלאים וגבי נגעים בבגד צמר או בבגד פשתים:
והדברים ברורים שכוונת רש"י להסביר את עניין הציצית בעיקר בדברי רבי ישמעאל שהרי ענינו כאן במנחות, והסברו נפרוש כיריעה משולבת: כדתנא דבי רבי ישמעאל. דאומר אין מחייבין בציצית אלא בגד צמר או בגד פשתים [הואיל ונאמרו] בגדים בתורה סתם [וגבי ציצית] על כנפי בגדיהם ופירט לך [והכתוב רמז לך שהוא פרט] בכלאים [שדרשינן סמוכין ] וגבי נגעים [ שהוא האחד מהן מכלל הפסוקים שמוזכר בגד - כתב ממש] בבגד צמר או בבגד פשתים:
ותמיהה על בעל השיטה מקובצת רבי בצלאל אשכנזי מראשוני האחרונים שגורס ומוחק התיבה בכלאים והאות ו וגבי נגעים, דאם הוא כדבריו היה צריך להיות הדיבור המתחיל באחד מהם ולא ופירט לך,
ולראיה אחרונה אביא שכך הוא מרש"י ביבמות דף ד ע"ב שג"כ מוזכר שם מימרת רבי ישמעאל ושם רש"י מפרש צמר ופשתים למה לי. אי לאשמועינן דכלאים צמר ופשתים הוא דקאסר לא צריך דמכדי בכלאים כתיב בגד ותנא דבי רבי ישמעאל וכו': באחד מהן. גבי נגעים בבגד צמר או בבגד פשתים: הרי שרש"י שינה אכן את הדיבור המתחיל ומפרש מה הוא אחד מהן,

וזהו הפלא ופלא שבכל מקום רש"י מפרש כמידת צרכו:
• בשבת - שהוא עיקר דברי רבי ישמעאל ועניני הטומאה נלמדים שם בהרחבה וכן גם ציצית בהמשך, כתב רש"י את כל הדברים הנלמדים מהמימרא הזאת,
• במנחות - שעיקר עסק הגמרא שם בגדר החיוב מדאורייתא של מצוות ציצית הסביר רש"י במדויק איך מצוות ציצית בלבד משולבת בדברי רבי ישמעאל,
• ביבמות – המדובר בגמרא הוא מתי דרשינן סמוכים ובתוך הדברים הובאו דברי רבי ישמעאל וכמו שרש"י מסביר מהלך הגמרא בדיבור המתחיל צמר ופשתים למה לי, והגמרא דנה שם האם הפסוק לא תלבש שעטנז "צמר ופשתים" מופנה או לא והיינו יכולים לטעות בפשט דברי רבי ישמעאל שבאחד מהם פירט צמר ופשתים הכוונה לפסוק בשעטנז על כן עיקר דברי רש"י להסביר את את "האחד מהן" שהוא הפסוק בנגעים ששם כתוב "בגד צמר בגד פשתים" אבל בשעטנז בפסוק שמפרט צמר ופשתים לא נאמר "בגד" אלא לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו.

הערות והארות יתקבלו בברכה, כמו"כ אשמח עם כל שאילה ודיוק ברש"י על הש"ס,
aharonteomim@gmail.com

 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר