כסות לילה
שבת כה ע"ב
"ואינהו סברי - גזירה משום כסות לילה".
מהו "כסות לילה" הפטור מציצית?
פה פירש רש"י: "כסות שמיוחד ללילות". וכך פירש גם בדף כז ע"ב בד"ה אשר תכסה; ובמסכת זבחים דף יח ע"ב ד"ה פרט. וכן דעת תוספות בכמה מקומות.
אבל במסכת מנחות דף מ ע"ב פירש רש"י:
"ה"ג ר' זירא אמר גזירה משום כסות לילה - שמא יתכסה בו בלילה דפטור מציצית".
וכן כתב הרמב"ם בהלכות ציצית ג, ז:
"גזירה מדבריהם שמא יתכסה בה בלילה שאינה זמן חיוב ציצית".
לפירוש זה אין חשיבות לתפקיד הבגד אלא לזמן הלבישה בלבד.
דעה שלישית, משולבת, יש בר"ן על הרי"ף מסכת קידושין דף יד ע"ב:
"אף על גב דכסות לילה ביום נמי פטור, אפילו הכי כסות יום בלילה פטור, דלעולם לא מחייב עד דאיכא תרתי – כסות המיוחד לראיה, ובזמן ראיה, דקרא דוראיתם הכי משמע".
פירוש, וראיתם אותו הוא ביום. אלא שלא ניתנה תורה למלאכי השרת, ולא דקדקה תורה להטיל בכסות לילה גם אם לובשו ביום.
פירוש נוסף, וראיתם אותו הוא ביום. אלא שאין איסור בבגד לילה הנלבש ביום כי אין הדרך בכך. כך פירש הרב זלמן נחמיה גולדברג.
ובדעה הראשונה יש מחלוקת:
לריב"א ועוד פוסקים מברכים בלילה על בגד יום.
אך בביאור הגר"א לשו"ע אורח חיים יח סעיף ג הוכיח כרמב"ם שמברכים רק ביום. ואילו שם בסעיף א הכריע שלא כרמב"ם והר"ן מתוך דברי הירושלמי במסכת קידושין פרק א הלכה ז:
"אמר ר' הילא טעמון דרבנין {הסוברים שציצית אין הזמן גרמא} שכן אם היו מיוחדות לו ליום ולילה שהיא חייבת בציצית".
אך קשה על ראיה זו, שאמרו במסכת מנחות דף מג ע"א:
"רב יהודה רמי תכילתא לפרזומא דאינשי ביתיה {לבגד של אשתו}, ומברך כל צפרא להתעטף בציצית {על בגדו שלו}.
מדרמי, קסבר: מצות עשה שלא הזמן גרמא הוא, אמאי מברך כל צפרא וצפרא? {רש"י: אלא פעם ראשון כשנתעטף כשהיתה חדשה הוה ליה לברך, הא מכאן ואילך יומא אריכא דמי דהא אין לילה מפסיקו}.
כרבי, דתניא: תפילין כל זמן שמניחן מברך עליהן, דברי רבי.
אי הכי, כל שעתא נמי!
רב יהודה איניש צניעא הוה, ולא שרי ליה לגלימיה כוליה יומא. {רש"י: אלא בלילה, והלכך לא מברך אלא בצפרא, ולעולם כרבי}.
ומאי שנא מצפרא? כי משני מכסות לילה לכסות יום".
ולדעת הגר"א קשה, יכלה הגמרא לתרץ שרב יהודה סובר שהאשה חייבת בציצית כטעם ר' הילא שבירושלמי, ולמרות זאת כל בוקר יש חיוב חדש של ברכה, לכן גם חכמים החולקים על רבי מודים שמברך אז.
אלא שהבבלי אכן חולק על ר' הילא הסובר שטעם חכמים המחייבים נשים משום שפטור כסות לילה אינו חל כלל על כסות המיוחד גם ליום וגם ללילה; לבבלי לא קיים כלל פטור של כסות לילה, שהרי אמרו במסכת מנחות דף מג ע"ב:
"ורבנן האי (במדבר ט"ו) וראיתם אותו מאי עבדי ליה? מיבעי להו לכדתניא: וראיתם אותו וזכרתם - ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת התלויה בו".
גם הסברה קשה. מה החילוק בין החיוב בהטלת ציצית לחיוב בברכה. אם יש חובה להטיל ציצית בטלית יום כשלובשה בלילה, למה לא יברך. מאי שנא משאר מצוות?
