סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

דיוק וחידוש ברש"י

מסכת שבת דף כג

 

עמוד א

רש"י ד"ה היו באותו הנס. שגזרו יוונים על כל בתולות הנשואות להיבעל לטפסר תחלה ועל יד אשה נעשה הנס:
רש"י אומר כאן שני פירושים ל"היו באותו הנס" הראשון שגם עליהן היה גזירות של היוונים והשני שהנס התחיל ע"י אישה (וכך המשיכו וניצחו את היוונים ולאחר מכן היה את נס פך השמן), ישנם עוד שני מקומות נוספים של מימרת ריב"ל על חיוב נשים במצוות מפני שאף הם היו באותו הנס – בפורים - חייבים במקרא מגילה ושם (מגילה דף ד ע"א ועיין בתוספות) רש"י כתב רק שגם עליהן המן גזר להשמיד וכו' ולא כתב שהנס נעשה ע"י אישה – אסתר המלכה, ובארבע כוסות בפסח ג"כ נשים חייבות אמר ריב"ל מפני שאף הן היו באותו הנס ושם יש ביאור רשב"ם (לפרק אחרון במסכת פסחים אין לנו את ביאור רש"י) שכותב בד"ה שאף הן היו באותו הנס. כדאמרינן (סוטה דף יא:) בשכר נשים צדקניות שבאותו הדור נגאלו וכן גבי מקרא מגילה נמי אמרינן הכי דמשום דע''י אסתר נגאלו וכן גבי נר חנוכה במסכת שבת (ד' כג.): וזה כמובן לא תואם את דברי רש"י, ונראה שאכן רש"י דייק ורק כאן קיבץ את שני ההיבטים של היו באותו הנס והוא מפני שמצות החנוכה קשורה לאדם ולביתו - נר איש וביתו ומדליק על פתח ביתו מבחוץ, והאישה ג"כ נקראת בית - ביתו של אדם זה אישתו, ע"כ האישה קשורה יותר במצוה זו מאשר במצוות אחרות, וכך גם הדין בנר חנוכה, ששונה ממגילה שאין אישה יכולה להוציא את האיש ידי חובתו בקריאת המגילה, (ובארבע כוסות ודאי שאין שייך בכלל שאחד מוציא את השני) ובנר חנוכה אישה יכולה להדליק ולהוציא ידי חובה את בעלה כשאינו בבית, וע"כ ציין רש"י את השייכות הכפולה, ועוד שהרי ההדלקה של נר חנוכה היא לזכר הנס האחרון של פך השמן שהוא נס כללי, וע"כ היה צריך לקשור יותר את הנשים לחנוכה, ולא כמו ארבע כוסות שהם על נס הגאולה, שהיו שייכים בהן ממש, ועצם העובדה שהיו בשעבוד ובגאולה מספיקה מה שאין כן בחנוכה שההדלקה היא יותר כתיזכורת לנס הפך שאין לנשים שייכות מיוחדת לכך, וממילא כדי לחייבן בהדלקה היו צריכים להכפיל את שייכותן לחנוכה, (ואולי אפשר להוסיף שהשתלשלות הענין שהובילה לנס פך השמן התחילה ע"י  האישה וממילה היא הגורם לחיוב האיש בהדלקת הנר ע"כ וודאי שהיא גם חייבת, ואינו כמו בפורים שהתחלת ההצלה הייתה ע"י מרדכי שהציל את אחשוורוש ועוד ענינים הקשורים במרדכי כפי שמובא במדרשים) וברובד נוסף אפשר לומר ששני נקודות הקשר של האישה לחנוכה מתבטאים ביסודות הקמת הבית ע"י האיש והאישה – הגזירה וההצלה, (ומכאן גם הקשר בין נר חנוכה לנר שבת כמו שמובא לקמן בעמוד ב' הרגיל בנר מצוה הויין ליה בנים תלמידי חכמים – ע"ע בדיוק שם).

רש"י ד"ה מלא תסור. מן הדבר אשר יגידו לך וגו':
רש"י המשיך כאן את הפסוק מפניי שהלשון "לא תסור" משמע לא תעשה ואיך שייך לומר ע"כ ברכה – וציונו, ע"כ הביא את המשך הפסוק אשר יגידו לך ואוסיף רש"י וגו' שההמשך ימין ושמאל נדרש אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל וכו' וזה מדגיש יותר את נקודת ה"עשה" שבמצוה זו וע"כ שייך ברכה, (ויתכן שזה הסיבה של רב נחמיה שלמד מהפסוק שאל אביך ויגדך וכו' שהוא לשון עשה).

רש"י ד"ה מב' רוחות. אחד בצפון ואחד במזרח:
רש"י לא כתב אחד במזרח ואחד במערב, והצדדים שרש"י נקט זה חידוש וחומרא יותר גדולה שהרי זה דומה יותר לשתי פתחים בצד אחד, כי הרי כשעומדים בקרן זוית רואים את שני הצדדים - צפון מזרח, ובכל זאת נחמיר עליו שידליק גם באופן זה בב' הפתחים ובוודאי כשמדובר בצדדים הנוגדים - מזרח ומערב – צפון ודרום, ומכאן נלמד מוסר השכל שאפילו על רגע בודד שעלולים לחשוד בו שמא לא הדליק נר חנוכה, ובכך גורם לחושד לעבור עבירה לרגע כי הרי כשימשיך ללכת ולהגיע לקרן הזוית הרי יראה מיד שהדליק נר חנוכה בפתח הנוסף וכמו בב' פתחים ברוח אחת, שאין צריך להדליק בשניהם.
 

עמוד ב

רש"י  ד"ה בנים תלמידי חכמים. דכתיב (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור על ידי נר מצוה דשבת וחנוכה בא אור דתורה:
רש"י מביא כאן תוספת הסבר מפסוק במשלי על דברי הגמרא שנאמרו ללא מקור -הרגיל בנר הוין ליה בנים תלמידי חכמים, ונראה שאכן רש"י רצה להוסיף את פירוש על השייכות שבין קיום שני המצוות הללו הקשורים בנר - להולדת תלמידי חכמים, וע"כ מצא רמז לכך בפסוק ונראה מדבריו שדורש זאת כך, כי נר מצוה ותורה ע"י מצוה = נר שבת שע"י האמא - ותורה = נר חנוכה שע"י האבא, בא – נולד ובא אור של תורה = תלמיד חכם, אמנם יותר נראה לומר ההיפך שמצוה = היא מצות האב על בנו, ותורה = היא תורת אימך כמו שרש"י ביאר במשלי , אמנם לפ"ז היה צריך לומר ברש"י כך כי נר מצוה ותורה אור על ידי נר מצוה דחנוכה ושבת וכו' , ואולי כאן נרמז ברש"י בצורה אחרת שהשבת שהיא שקולה כנגד תרי"ג מצוות (תורה שבכתב), נקרא נרה בשם - נר מצוה, וחנוכה שהיא כנגד תורה שבע"פ מהות המלחמה בהתייונות, נקרא נרה – נר תורה, ומשני אלו נולדים תלמידי חכמים.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר