סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

מסתפק משמן שבנר וכיבוי גז ביום טוב / הרב עקיבא כהנא

פורסם בעלון השבועי חמדת ימים - ארץ חמדה

שבת כט ע"ב


המשנה מזכירה (כט ע"ב) שאסור לנקוב שפופרת של ביצה ולמלאה בשמן שיצטרף לשמן שבנר דולק בשבת וביום טוב, וטעמה הוא שאסור לקחת משמן שנמצא בנר (או על ידו בתוך הביצה ואמור לנטוף אליו) ואם תהיה לו ביצה שכזו בשבת, יש לחשוש שיעבור על האיסור. רש"י (ד"ה שתהא) מבאר שהאיסור לקחת מן השמן הוא משום שהוא מקצר את הזמן שהנר דולק. והאיסור כשהנר דולק הוא מדאורייתא. לעומתו הרמב"ם (שבת ה, יב) פוסק שאיסור מסתפק משמן שבנר הוא מכיון שהשמן הוא 'מוקצה מחמת איסור' לכן אסור לקחת מהשמן גם כשהנר איננו דולק. בעל הלחם משנה (שם) מקשה על הרמב"ם מדוע לא כתב הרמב"ם את הטעם הפשוט יותר שכתב גם רש"י שהוא מכבה? ומתרץ שלדעת הרמב"ם הוא לא עובר על איסור כיבוי כי כל עוד יש עוד שמן בנר, הנר ממשיך לדלוק גם אחרי שהוא לוקח שמן וממילא אין הוא עובר על איסור דאורייתא. אמנם, הרמב"ם עצמו (שבת יב, ב) פוסק ש"נותן שמן לתוך הנר הדולק חייב משום מבעיר, והמסתפק מן השמן שבנר חייב משום מכבה" ומשמע שגם לדעת הרמב"ם אדם שמוציא שמן מתוך נר דולק, חייב משום מכבה. לכאורה יקשה מכאן על הלחם משנה. וצ"ל כפירושים אחרים ברמב"ם שיש איסור מכבה גם כשאדם מוציא מהשפופרת המחוברת לנר. הרמב"ם רק בא להוסיף שיש איסור לקחת מהשמן גם כשהנר כבוי, ולא רק כשהוא דולק. אמנם פני יהושע (שבת כט עמוד ב ד"ה במשנה) מבאר שהרמב"ם סובר כשיטת תוס' (ביצה כב עמוד א ד"ה והמסתפק, גמרא זו היא מקור ההלכה ברמב"ם פרק יב) שהסיבה שאדם שלוקח שמן מן הנר נחשב כמכבה, אינה בגלל שהנר יכבה מהר יותר, שהרי זה נחשב רק ל'גרם כיבוי', שוודאי שאינו אסור מדאורייתא בשבת, אלא האיסור לקחת נובע מכך שבזמן שלוקחים שמן מהנר, הלהבה מכחישה קצת מאורה, וזה נחשב לכיבוי. לכן בפרק ה, כשמדבר הרמב"ם על שפופרת חיצונית לנר, מי שלוקח ממנה, אינו מכחיש את השלהבת, אין זה נחשב לכיבוי. אמנם הרא"ש (ביצה ב, יז) שסובר שהמסתפק משמן שבנר חייב חטאת משום מכבה שממהר את הכיבוי, מוכיח דווקא מהמשנה כאן את שיטתו כנגד תוס' בביצה, שהרי ברור שאדם שלוקח שמן מהביצה אינו מוריד את השלהבת בזמן שהוא לוקח, ובכל זאת זה נאסר משום מכבה (לדעתו). אמנם הריטב"א (ביצה שם) וכן הגהות אשרי (על הרא"ש שם) סוברים כדעת רא"ש שמסתפק משמן שבנר חייב משום מכבה, ובכל זאת סובר שמותר לקחת חתיכה שצמודה ואינה מחוברת ממש לנר שעווה דולק (ביום טוב) אע"פ שמקצרים את זמן הבעירה של הנר, וכתב הריטב"א הטעם משום שלא נחשב חלק מהנר, כיון שאינו מחובר לחלק שדולק, לכן נחשב כמו בעירה שעתידה לבא אחר כך, וניתן לקחת ממנה בלי לעבור על איסור כיבוי (ביום טוב שאין בו איסור מוקצה לעניין זה).

הציץ אליעזר (ו, ח – ט) דן אם מותר לכבות גז בוער ביום טוב ושבת, על ידי סגירת ברז הגז. הוא מביא את דברי ה'נצר מטעי' שרוצה להתיר לכבות גז ביום טוב ומתבסס על דברי הרמב"ם לפי ביאור הלח"מ שהובאו לעיל, שהרי לדעת הרמב"ם אין זה איסור מכבה להסתפק משמן שבנר, וה"ה לקחת גז שאמור ליצור בעירה במבער, אלא רק איסור מוקצה שלא שייך כשסוגר את ברז הגז. אולם הציץ אליעזר דוחה את דבריו מכמה וכמה טעמים: א. שו"ע (סימן רסה סעיף א) פסק במפורש שהאיסור הוא משום מכבה ולא משום מוקצה, ואם כן אין להסתמך על דעת הרמב"ם. ב. מרכבת המשנה ומעשה רוקח השיגו על דברי לחם משנה ברמב"ם וביארו שיש גם איסור מכבה, אבל הרמב"ם בא להוסיף איסור גם כשהנר כבוי. ג. אין לדמות כאן למקרה שם, שהרי כאן תוך כמה חלקי שניות הגז נכבה, משא"כ במקרה של מסתפק משמן שנמצא בביצה, הנר עוד דולק זמן רב אחרי כן, ונחשב לגרם כיבוי. ד. אין גם להסתמך על שיטת ריטב"א שהובאה לעיל בחלקי נר, כיון שהוא דיבר באופן שחלק הנר שלוקחים אינו מחובר לשלהבת שדולקת, אבל כאן כל המערכת אחת היא. (על השאלה איך ניתן לכבות גז ביום טוב, ומהם סדרי העדיפויות דנים בהרחבה בשו"ת במראה הבזק חלק ז תשובה נה.)



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר