הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

תנא מסתמך על אמורא

שבת יב ע"א

תני דבי רבי ישמעאל: יוצא אדם בתפילין בערב שבת עם חשיכה.
מאי טעמא - כיון דאמר רבה בר רב הונא: חייב אדם למשמש בתפילין כל שעה ושעה, קל וחמר מציץ: מה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת - אמרה תורה +שמות כח+ והיה על מצחו תמיד - שלא יסיח דעתו ממנו, תפילין שיש בהן אזכרות הרבה - על אחת כמה וכמה! הלכך: מידכר דכיר להו.
תניא, חנניא אומר: חייב אדם למשמש בבגדו ערב שבת עם חשכה. אמר רב יוסף: הלכתא רבתי לשבת. 
 
1.
נשאלת השאלה: כיצד הגמרא מביאה הסבר לדברי תנא ["תנא דבי רבי ישמעאל"] מדברי אמורא [רבה בר רב הונא]?

2.
ויש לומר: הסברו של האמורא היה ידוע בתקופת התנא, אלא, שרבה בר רב הונא קבע כלל "רחב" יותר, שלא רק בערב שבת צריך אדם למשמש בתפיליו, אלא בכל שעה ושעה.

3.
ועוד יש לומר: רבה בר רב הונא למד את דינו מ"קל וחומר". ויתכן ש"תנא דבי רבי ישמעאל" ידע את הדין על סמך מסורת שהיתה בידו, ולא ידע את ה"קל וחומר" – דבר שהאמורא חידש, שהרי מותר לאדם ללמוד "קל וחומר" מעצמו!