שעקר עבודה זרה מארצנו / הרב הלל בן שלמה
ברכות נז ע"ב
נאמר במשנה שיש לברך על מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה "שעקר עבודה זרה מארצנו". בברייתא בגמרא נזכר, כי יש להוסיף ולומר "וכשם שנעקרה ממקום זה, כן תיעקר מכל מקומות ישראל, והשב לב עובדיהם לעבדך". לדברי תנא קמא, בחו"ל אין צורך לומר כן, אבל לדעת רבי שמעון בן אלעזר אף בחו"ל יש לומר כן (ובפשטות כוונתו "כן תיעקר מכל מקומות" בלי לשון "ישראל"), מפני שאנו מעוניינים שהגויים יתגיירו (נראה שכוונתו על כל פנים שיחזרו בתשובה, ויקיימו שבע מצוות בני נח). למרות שבדרך כלל אין אנו נוקטים כדעת יחיד הנשנית בגמרא, הרמב"ם (ברכות י,ט) והשו"ע (או"ח רכד,ב) נוקטים כדעת רבי שמעון בן אלעזר. הטור תמה על פסיקה זו של הרמב"ם, ובבית יוסף כתב להשיב על דבריו, שטעמו של רשב"א מסתבר, ויש לומר, שאף תנא קמא אינו אוסר לומר כן, אלא רק אינו מצריך זאת.
נראה, כי ההבנה שהדבר מסתבר, נובעת מהרצון הכללי שלנו לתקן את העולם, וכפי שכותב הרמב"ם (מלכים ח,י) שמשה רבינו נצטווה לכוף את באי העולם לקבל את המצוות שנצטוו בני נח; והמדובר כמובן אף על הגויים שבחוצה לארץ. וכך היא המסקנה העולה מדברי ספר יונה, שהקב"ה אינו חפץ להיפרע אפילו מהגויים, אלא רוצה שהם יחזרו בתשובה.
אמנם, כל זמן שהגויים אינם חוזרים בתשובה, עלינו לשמוח על כל חורבן הנגרם למקום עבודתם, וכך כותב בשו"ת דברי יציב (או"ח סימן צ), המתאר כיצד הוא ברך ברכה זו (בלא שם ומלכות משום שהדבר אינו מוכרע לגמרי, שהמדובר בע"ז) כאשר התרחשה שריפה במסגד הנמצא בהר הבית, בשנת תשכ"ט:
וביותר י"ל דאצל הישמעאלים דאין צלם וע"ז בפנים, כל מהות הע"ז הוי הבית שמתאספין בה, ובכה"ג גם מ"ד קמא שבכלבו ואו"ח יסברו דמברך שעקר, שרק בכה"ג דאיכא ע"ז בפנים והבית רק כמשמשין פליגי ודו"ק. ויש לומר דגם לפמ"ש בכס"מ הנ"ל בדרך אפשר דעל בית תיפלה בלא הע"ז אומר רק בית גאים וה"נ בחורבנן אל נקמות, מ"מ אפשר שזה רק שהללו יש להם צלם ופסל ורק שאינו שם בבית תיפלתם, משא"כ באלו הישמעאלים שאין להם כלל איזה צורה להשתחוות, ועצם הע"ז הוא אצלם הבית שמתאספין בו לכבוד האלקי שמציירים להם בלבם הטמא וכאשר הארכתי בתשובתי, בזה כע"ז עצמה היא ודו"ק.
ובעיקר הדבר י"ל לפי דברי הירושלמי הנ"ל דבנעקרה ממקום אחד ונתנוה במקום אחר מברך על מקום שנעקר, וצ"ב למה, ומאי עקירה איכא הכא שהעובדים עם הע"ז עברו לגור ולהתאסף במקום אחר. ולענ"ד שהטלטול ממקום למקום זה הוי בזיון להע"ז ולעובדיה, ועל זה גופא יש לברך על הבזיון שיש עכ"פ בעקירה ממקום למקום, וה"נ בענינינו שהתחילה להיחרב ונתבזתה הע"ז שייך הך ברכה ודו"ק. ועכ"פ בלא שם ומלכות לדעתי איכא חיובא לברך ולהודות להש"י ע"ז, ולבקש מאתו יתברך שכשם שהתחיל לבער הטומאה ממקום קדשנו כן יבער רוח הטומאה מן הארץ לגמרי ויעביר גלולים מן הארץ.
ובאמת כל כוונתי היה רק לאפוקי מדעת הפתאים והשוטים שציערו עצמם על השריפה שנשרפה תיפלתם ומכריזים על כך בריש גלי, וחוכך אני לומר שזה בגדר אביזרייהו דע"ז לומר על ע"ז שנשרפה ונתבזתה שמצטער על כך, ומכ"ש כשעומדת על הר האלקים מקום בית מקדשנו. וזה לעומת זה, וכמו בס"ת שנשרף ח"ו כמ"ש במו"ק דף כ"ו ע"א עיין שם, ולעומת זה כשרואה שבמקום מקדשנו ותפארתנו התחיל ה' לעשות לנו שנתבזה ונהרס אפי' במקצת הטומאה שמה, איכא חיובא על כל מי שבשם ישראל יכונה לשמוח ולהודות להשי"ת על כך, ולבקש על חסדיו ורחמיו כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו, ויתקיים ובכן צדיקים יראו וישמחו וכו'.
