סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

אי לאו עוקצא דעקרבא – עקרב

 

"שמואל רמי: כתיב עשה עש כסיל וכימה וכתיב עשה כימה וכסיל. הא כיצד: אלמלא חמה של כסיל לא נתקיים עולם מפני צינה של כימה, ואלמלא צינה של כימה לא נתקיים עולם מפני חמה של כסיל. וגמירי, אי לאו עוקצא דעקרבא דמנח בנהר דינור כל מאן דהוה טריקא ליה עקרבא לא הוה חיי" (ברכות, נח ע"ב).  

פירוש: ואגב הדיון בכוכבים מביאים את מה ששמואל רמי [משליך] ממשמעות פסוק אחד ומקשה ממשמעות השני בענין הזכרת המזלות. מצד אחד כתיב [נאמר] "עושה עש כסיל וכימה וחדרי תימן", שבו הוא מקדים את כסיל לכימה, ובפסוק אחר כתיב [נאמר]: "עושה כימה וכסיל", שבוא הוא מקדים כימה לכסיל. הא [הרי] כיצד אתה מסביר זאת? ומשיבים: אלמלא חמה של כסיל, שנחשב כמשפיע חום, לא נתקיים העולם מפני הצינה של כימה, ולהיפך, אלמלא צינה של כימה לא נתקיים העולם מפני חמה של כסיל. עוד גמירי [למודים אנו במסורת] בענין הכוכבים כי אי לאו עוקצא דעקרבא דמנח [אם לא היה עוקצו של מזל עקרב] מונח בנהר דינור, הרי כל מאן דהוה טריקא ליה עקרבא [מי שהיה עוקץ אותו העקרב] לא הוה חיי [היה חי]  (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: עקרב       שם באנגלית: Scorpion       שם מדעי: Scorpiones


נושא מרכזי: מהו עוקצו של עקרב?

 

לנושאים נוספים העוסקים בעקרב ראו: "עקרב – ריכוז נושאים וקישוריות"



דברי הגמרא מתייחסים לקבוצת הכוכבים עקרב (Scorpius בלטינית) שהיא אחת מקבוצות הכוכבים הבולטות ביותר בחצי הדרומי של השמים. קבוצה זו היא גם קבוצת הכוכבים השמינית בגלגל המזלות. שם הקבוצה נגזר מצורה דמיונית המתקבלת בעת שרטוט קווים המחברים את הכוכבים הבולטים בקבוצה (תמונה 1). המרכיב הבולט ביותר בסכימה זו הוא המבנה דמוי עוקץ העקרב שנראה כאילו הוא נמצא בתוך תחומו של שביל החלב (הנקרא בלשון חז"ל "נהר דינור"). תפיסת העולם האסטרולוגית מניחה שלסידור ועמדת הכוכבים יש השפעה על עולמנו והיושבים בו. מכאן נובעים דברי הגמרא שחימום עוקץ עקרב בנהר דינור מנטרלת במידה רבה את ארס העקרבים ולכן, בדרך כלל, אין עקיצתם גורמת למוות. 

ברצוני להעיר הערה אנטומית ביחס לפירוש רש"י מהו "עוקצא דעקרבא". מפרש רש"י: "עוקצא דעקרבא - זנב העקרב". אין ספק למה כוונתו אלא שכדאי לזכור שמנקודת מבט אנטומית עוקץ העקרבים איננו זנב. הזנב בבעלי חיים מוגדר כאיבר בעל החיים הנמשך מאחורי הגוף לאחר פי הטבעת המסמן את קצה הגוף. פי הטבעת של העקרב נפתח לפני הפרק האחרון של העוקץ דבר המוכיח שרוב העוקץ הוא למעשה חלק מהבטן. 
 

 
תמונה 1.  עמדת כוכבי מזל עקרב  
שירטט: Torsten Bronger
  תמונה 2.  קטלן עברי
 

 
הרחבה

לעקרבים ראשחזה (צרוף של ראש וחזה - פרקי הראש והחזה מאוחים יחד) מכוסה בשריון נוקשה, המתחבר בחיבור רחב לבטן פרוקה לפרקים, המסתיימת בעוקץ בולבוסי. הראשחזה נושא במרכזו זוג עיניות גדולות. כמה עקרבים שוכני מערות חשוכות חסרי עיניים, תופעה הנפוצה מאד בקבוצות רבות של בעלי חיים שוכני מערות. בחלק הקדמי נמצאות הצבתות שהן זוג גפי-פה (1) החבוי מתחת לקדמת שריון הראשחזה. כל אחת מהצבתות בנויה מפרק בסיס ומשני פרקים היוצרים צבת קטנה וחזקה. לצדי הצבתות ניצבים זוג גפי הצבת הגדולים, רגלי הבחנין (פדיפלפי), המהווים יחד עם העוקץ את סימן ההיכר המובהק של העקרבים. אל צדי הראשחזה מתחברים עוד ארבעה זוגות רגלי הליכה המסתיימים בזוג ציפורניים. 

בטן העקרב מורכבת מחלק קדמי רחב בן שבעה פרקים, וחלק אחורי בן חמישה פרקים צינוריים צרים, המחוברים זה לזה בחיבורים גמישים. אחרון הפרקים הצינוריים נושא בגחונו את פתח פי-הטבעת, ועל כן מהווה חטיבת גוף צינורית זו חלק מן הבטן, ואיננה "זנב". הפרק האחרון נושא בקצהו גם את שלפוחית העוקץ, שמצויות בתוכה שתי בלוטות ארס. זוג איברים נושאי לוחיות, ייחודיים לעקרבים, הם איברי המסרק, הקשורים בגבעולים דקים אל הצד הגחוני של בסיס הבטן סמוך למקום התחברותה של הבטן לראשחזה. תפקיד איברי המסרק הוא חישה ומישוש. התברר שזכרים מסוגלים לעקוב אחר חומרים המופרשים על ידי הנקבות בעזרת המסרקיות. בצדי כל אחד מארבעת הפרקים שמאחורי איברי המסרק נמצא זוג פתחי נשימה בצורת סדקים אלכסוניים המובילים לאיברי הנשימה הנקראים "ריאות ספר" (הם בנויים בצורת דפים המגדילים את שטח המגע עם האוויר) (תמונה 3). 

 
 

 
תמונה 3.    תמונה 4.  קטלן עברי

 


(1) גפי הפה הן זוג הגפיים המחוברים לאותו פרק של פרוק הרגלים המכיל את הפה ותפקידם הוא על פי רוב עיבוד מזון והכנסתו אל הפה. בחלק גדול מפרוקי הרגליים גפי הפה משמשת גם לתקיפת אויב, כמו צבתות הסרטן. יש מקרים, כמו אצל הנמלים הלוחמות שבהם גפי הפה משמשות רק לתקיפת אויב (מתוך ויקיפדיה – ערך "גפה").

 

מקורות עיקריים:

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 2 (עמ' 17).

 
 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר