אמר רב יוסף אפילו לדידי
ברכות נה ע"א
"אמר רב יוסף: חלמא טבא - אפילו לדידי בדיחותיה מפכחא ליה".
פירש רש"י: "אפילו לדידי - שאני מאור עינים".
כלומר שלמרות שהיה עיוור, בכל זאת היה נהנה מחלומותיו, ודי היה בכך לבטלם שלא יתקיימו.
וקצת קשה, מה עניין סגי נהור להנאה מהחלום. ואדרבה, המסכנים שאינם אמונים בשמחות, כל הנאה קלה מיוחדת היא אצלם ומשמחתם.
אלא שיש לפרש את כוונת רב יוסף על פי דבריו במסכת פסחים דף קיג ע"ב: "תנו רבנן: שלשה חייהן אינם חיים: הרחמנין, והרתחנין, ואניני הדעת. ואמר רב יוסף: כולהו איתנהו בי".
רב יוסף מעיד על עצמו שהיה רגיש מדאי, מפונק, נרגן ועצבני, ולא היה נהנה בקלות כי כל דבר קל היה מפריע לו.
וכן מצינו לו במסכת סוכה דף כט ע"א: "אמר להו רב יוסף: פנו לי מאני מהכא. - אמר ליה אביי: והא תנן משתסרח המקפה? - אמר ליה: לדידי, כיון דאנינא דעתאי - כמי שתסרח המקפה דמי לי".
וכן במסכת בבא בתרא דף כב ע"ב: "רב יוסף הוה ליה הנהו תאלי דהוו אתו אומני ויתבי תותייהו, ואתו עורבי - אכלי דמא וסלקי אבי תאלי ומפסדי תמרי, אמר להו רב יוסף: אפיקו לי קורקור מהכא. אמר ליה אביי: והא... אמר ליה: הני לדידי דאנינא דעתאי, כי קוטרא ובית הכסא דמו לי".
וחידש רב יוסף שלמרות שגם בחלומותיו היו דברים שהרגיזוהו, די היה בהנאתו הקלה מהם כדי לבטלם.
