התורה שמותיו של הקב"ה
ברכות נה ע"א
"ואמר רב יהודה, שלשה דברים מקצרים ימיו ושנותיו של אדם: מי שנותנין לו ספר תורה לקרות ואינו קורא... - דכתיב (דברים ל, כ) כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ".
לשון הפסוק במלואו:
לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ, כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ, לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם.
וקשה, הרי הפסוק אינו עוסק כלל בתורה, כי אם בהקב"ה!
ולמה לא הביאה הגמרא מהפסוקים העוסקים במפורש בתורה ובאריכות הימים שהיא מביאה,
כמו בדברים לב, מו-מז:
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.
או במשלי ג, יג-טז:
אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה. כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ. יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים (מפניים) וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ. אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד.
עוד קשה, מנוסח הברכה השניה שלפני קריאת שמע של ערבית:
תּוֹרָה וּמִצְוֹת חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים אוֹתָנוּ לִמַּדְתָּ. עַל כֵּן ה' אֱלֹהֵינוּ בְּשָׁכְבֵנוּ וּבְקוּמֵנוּ נָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ. וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תוֹרָתֶךָ וּבְמִצְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה.
מטבע חכמים ממטבע נביאים נוצק, והמילים: כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ מקורן בפסוק שהביאה הגמרא: כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ. הרי שגם מתקני נוסח הברכה פירשו את הפסוק בדיוק כמו הגמרא – שהפסוק עוסק בתלמוד תורה! ואיה הזכר לכך בפסוק עצמו?
מכאן איפוא המקור לדברי הרמב"ן בהקדמתו לספר בראשית:
"עוד יש בידינו קבלה של אמת כי כל התורה כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא".
כלומר גילויים של הקב"ה.
בפסוק מבואר שהקב"ה הוא חיינו ואורך ימינו, ואותה חיות באה אלינו מהתורה.
מעתה מבואר מדוע הפסוק כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ עדיף על הפסוקים האחרים.
בפסוק זה גם מבואר מהו מקור החיות שבתורה – שכולה באה ישירות ממקור חיי החיים.
ועוד, שבפסוקים האחרים מוזכרת הענקת חיים מִקְרִית ומוגבלת – תַּאֲרִיכוּ יָמִים, אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ. ואילו בפסוק: כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ, מבואר שכאן מקור החיים כולם.
