הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

אביי ורבא

ברכות  נו ע"א

אביי ורבא חזו חלמא, אביי יהיב ליה זוזא ורבא לא יהיב ליה.
אמרי ליה: אקרינן בחלמין +דברים כ"ח+ שורך טבוח לעיניך וגו'.
לרבא אמר ליה: פסיד עסקך ולא אהני לך למיכל מעוצבא דלבך,
לאביי אמר ליה: מרווח עסקך, ולא אהני לך למיכל מחדוא דלבך.
אמרי ליה: אקרינן +דברים כ"ח+ בנים ובנות תוליד וגו',
לרבא - אמר ליה כבישותיה,
לאביי אמר ליה: בנך ובנתך נפישי, ומינסבן בנתך לעלמא, ומדמיין באפך כדקא אזלן בשביה.

1.
הגמרא מספרת כמה אירועים שאביי ורבא חלמו חלום זהה ופותר החלומות פתר לכל אחד מהם באופן שונה: לאביי – לטובה; ולרבא – לרעה. בפשטות נראה גם שלאביי פתר כפשט הפסוק ולרבא פתר שלא כפשט הפסוק [אמנם מודגש בגמרא שהיה תלוי בתשלום כסף].

2.
נראה לומר, שלאביי מתאים יותר ה"פשט", ולרבא מתאים יותר שלא כפשט, על פי הסוגיה הנוספת:

3.
ברכות דף מח:

אביי ורבא הוו יתבי קמיה דרבה,
אמר להו רבה: למי מברכין? אמרי ליה: לרחמנא. –
ורחמנא היכא יתיב?
רבא אחוי לשמי טללא,
אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא. אמר להו רבה: תרווייכו רבנן הויתו. היינו דאמרי אינשי: בוצין בוצין מקטפיה ידיע.

רבא הצביע על תקרת הבית – כנראה מדגיש שהוא מכיר את הקב"ה דרך פעולותיו בארץ ובודאי שאין זה הפשט שהקב"ה "נמצא" בתקרת הבית, ואילו אביי הצביע על השמים – כלומר, מכיר את הקב"ה דרך המקום שממחיש יותר את הימצאו של הקב"ה ב"מקור" – למעלה בשמיים. האם יש כאן "אביי" - שיטה – לפי הבפועל. ואולי בדיוק להיפך: רבא "מחפש" את ה' לפי הנגלה לנו, ואילו אביי לפי המקום האמיתי למרות שהוא נסתר.