עליה והתישבות
ברכות מט ע"א
"אמר רב ששת: פתח ברחם על עמך ישראל חותם במושיע ישראל, פתח ברחם על ירושלים - חותם בבונה ירושלים.
ורב נחמן אמר: אפילו פתח ברחם על ישראל חותם בבונה ירושלים, משום שנאמר: (תהלים קמז, ב) בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם ה' נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס, אימתי בונה ירושלים ה' - בזמן שנדחי ישראל יכנס".
דברי רב נחמן צריכים ביאור: מדוע בנין הארץ בהכרח תלוי בישועת ישראל וקיבוץ גלויות?
אלא שכדברי רבי נחמיה (ירושלמי מסכת ראש השנה פרק ג ה"ה) "דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר". והדברים מבוארים בהרחבה במדרש תנחומא הישן (בובר) פרשת נח סימן יז (וכן בתנחומא פרשת נח סימן יא):
"אמר רבי שמואל בר נחמני מסורת אגדה היא שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו כל הגליות, אם יאמר לך אדם שנתכנסו כל הגליות ואין ירושלים נבנית, אל תאמן, שנאמר בונה ירושלים ה', ואחר כך נדחי ישראל יכנס".
וכך הגרסה גם בפירושי סידור התפילה לרוקח כט.
ואילו בילקוט שמעוני תהילים רמז תתפח הגרסה הפוכה:
"אמר רבי שמואל בר נחמני מסורת אגדה היא שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגליות. ואם יאמר לך אדם שנבנית ולא נתכנסו הגליות אל תאמין, שנאמר בונה ירושלים ה' כי נדחי ישראל יכנס".
לכל הגרסות נאמר ברישא שבניין ירושלים לא יתכן ללא הקדמת קיבוץ גלויות, וכך הוא גם בזוהר סוף פרשת חיי שרה דף קלד ע"א. וכך גרסת הילקוט גם בסיפא. ולגרסת התנחומא מבואר בסיפא ענין נוסף, שכיון שנתקבצו גלויות ירושלים נבנית בהכרח.
טעם הדבר מבואר בפסוקים:
לֹא אֲגָרֲשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת פֶּן תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה. מְעַט מְעַט אֲגָרֲשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ (שמות כג, כט-ל).
וְנָשַׁל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה (דברים ז, כב).
ירושת הארץ לא נעשית בפעם אחת. הורשת הארץ מהגויים ובנינה אינם נעשים בכדי, אלא תלויים במציאותם של קהל ישראל שיאכלסוה.
