סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

ברוך ה' יום יום

ברכות מ ע"א

 
"רבי יהודה אומר: בורא מיני דשאים. אמר רבי זירא ואיתימא רבי חיננא בר פפא: אין הלכה כרבי יהודה.
ואמר רבי זירא ואיתימא רבי חיננא בר פפא: מאי טעמא דרבי יהודה - אמר קרא: (תהלים ס"ח) ברוך ה' יום יום, וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו? אלא לומר לך: כל יום ויום תן לו מעין ברכותיו; הכא נמי, כל מין ומין תן לו מעין ברכותיו
".


אמרו במסכת סוכה דף מו ע"א:
"תנו רבנן: היו לפניו מצות הרבה, אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על המצות. רבי יהודה אומר: מברך על כל אחת ואחת בפני עצמה. אמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא: הלכתא כרבי יהודה.
ואמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא: מאי טעמא דרבי יהודה דכתיב (תהלים סח) ברוך ה' יום יום, וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו? אלא בא לומר לך: בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו, הכא נמי בכל דבר ודבר תן לו מעין ברכותיו".

וקשה, הרי גם בסוכה מובאים דברי רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא שטעמו של רבי יהודה כטעמו בברכת הדשאים. וכיון שמחלוקת אחת היא, כיצד יתכן שבדשאים אין הלכה כמותו ובסוכה הלכה כמותו?

אכן הביא הרמב"ן גירסה שגם בברכות הלכה כרבי יהודה. אלא שהפוסקים לא גרסו כגרסה זו.
ועוד שלגרסה זו קשה, במסכת נדרים דף מט ע"ב מסופר שרבי יהודה נהג כשיטתו בענין נוסף, וכשהיה מתכסה במעילו היה מברך "ברוך שעטני מעיל". והרי בזה אין הלכה כרבי יהודה, שהרי אין מברכים ברכה זו.

הערוך לנר במסכת סוכה חילק וכתב שאף שהלכה שכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו, בברכות הנהנין שונה הדבר, כי למרות השוני שמציע רבי יהודה בין הברכות, כולן אינן אלא מצוה אחת – לברך ברכת הנהנין, ובזה הלכה כחכמים שאינם רואים צורך לחלק בין סוגי הברכות.

אלא שחילוקו אינו מסביר דיו, שכן מצאנו כאותה המחלוקת גם בעניני ברכות, וגם שם הלכה כרבי יהודה. במשנה במסכת ברכות דף נד ע"א: "על הימים... אומר: ברוך עושה בראשית. רבי יהודה אומר: הרואה את הים הגדול אומר: ברוך שעשה את הים הגדול".
ודוחק לטעון שברכת ההודאה אינה בכלל ברכת הנהנין והיא מצוה שונה. שאם כך הדבר, בשלמא ברכת הנהנין נלמדה בדף לה ע"א: "סברא הוא: אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה", אלא ברכת ההודאה מנין נלמדה? ולמה לא ביארה הגמרא את מקורה?

הרמב"ן במסכת ברכות והמאירי במסכת סוכה חילקו באופן מעט שונה – שרק בענין החלוקה של פירות האדמה לתת מינים אין הלכה כרבי יהודה, וכל פירות האדמה נחשבים למין אחד.
לפי חילוק זה צריך לדחוק ולומר שגם הים הגדול הוא מין שונה מכל הימים.

ואפשר עוד לומר שאמנם הלכה כרבי יהודה שראוי להבדיל בין דבר ודבר ליתן לו את ברכתו המיוחדת, ולכן אין מן הראוי לאחד שתי ברכות בברכה אחת. מכל מקום לא ראו חכמים להטריח את ישראל ביותר, ולדקדק בפירוט של מיני מינים של ברכות, עד שיהא כל אדם נצרך להעשות בקי בברכות כחכם.
וברכת הים הגדול שאני, שבקל אדם לומדה וזוכרה.



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר