טבילה בחמין / הרב הלל בן שלמה

ברכות כב ע"א

רב הונא תמה על החכמים המזלזלים בטבילת עזרא, ואומר להם כי אם הם חוששים מהצינה, הרי שהם יכולים לטבול במרחצאות חמים. רב חסדא תמה עליו: "וכי יש טבילה בחמין?"; ורב הונא משיב לו, כי רב אדא בר אהבה הולך בשיטתו שאין להתיר טבילה בחמין. כך מביא בשו"ע (יו"ד רא,עה) שיש מי שמחמיר, והרמ"א מוסיף כי מקלים, אך אין להקל במקום שהמנהג להחמיר.

טעם האיסור לטבול בחמין מבואר בגמרא בתענית (וכן הוא במפרש ובתוספות שם יג,א ד"ה טבילה בחמין), כי המים החמים הם מים שאובים. אמנם, תיתכן אפשרות שיחממו את המים שאינם שאובים, כפי שאנו מוצאים במשנה ביומא (לא,א) על הכהן הגדול הטובל ביום הכיפורים, כי אם הוא היה זקן או אסטניס "מחמין לו חמין ומטילין לתוך הצונן כדי שתפוג צינתן". נראה, שהחכמים גזרו על טבילה במים חמים שאינם שאובים (לפי הסובר שאין לטבול במים חמים), כדי שלא יבואו לטבול במים שאובים, אבל לגבי זקן או אסטניס לא גזרו (על כל פנים בכהן גדול ביום הכיפורים; ובתשובת הר"ש דלהלן כתב, שבמקדש הקלו בדברים רבים משום שבות, שהחמירו בהם בגבולין).

לפי דברים אלו יש לומר, שאמוראים אלו החמירו בטבילת בעל קרי לפי תקנת עזרא, שלא תהיה במים שאובים (שהרי יש דוחק לומר שהם גזרו על טבילה זו הכשרה במים שאובים, אגב טבילות אחרות הפסולות במים שאובים). דברים אלו, מנוגדים לביאור הגמרא בדברי רבי יהודה בברייתא להלן (כב,ב) "ארבעים סאה מכל מקום", שלפי אפשרות אחת הוא בא להתיר טבילה בתוך כלים ממש, ולפי אפשרות אחרת, הוא מתיר על כל פנים טבילה במים שאובים.

באופן אחר מסביר המרדכי (מובא בבית יוסף שם, והיא תשובת ר"ש המובאת בדבריו), שהמים החמים נחשבים כשאובים, משום גזירת מרחצאות. לפי הבנה זו יש לומר, כי החשש הוא שיבואו לבטל את הטבילה ויסתמכו על ההתרחצות. מכל מקום, גם לפי טעם זה, החשבת כמים "כשאובים" משתמעת כאילו בדרך כלל אין להתיר טבילת עזרא במים שאובים.

אמנם, מאחר שהתירו נתינת תשעה קבים מים בכלי, והיינו במים שאובים, יש דוחק לומר שהמים אליהם נכנסים לטבילה, אינם כשרים כשם שאובים. במשנה מקוואות (ח,א) נאמר על המקוואות שהם כשרים "אפילו נתמלאו בקילון", ומפרש שם הרמב"ם, שמים שאובים כשרים לטבילת בעלי קריים (וכן מביא הבית יוסף או"ח סימן פח; ושמא ניתן לבאר באופן אחר את דברי המשנה שם?). המגן אברהם (תרו,ט) כותב, כי דווקא בקרקע אפשר לטבול במים שאובים לתקנת עזרא, אבל לא בכלי (ולכאורה דבריו מתבססים על המחלוקת בדעת רבי יהודה, אבל אולי תנא קמא אינו סובר כן; ושמא להבנתו שני התנאים אמרו דברים שונים, אך אין הם חלוקים ביניהם).