סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

 

פירוק שותפות


באילו תנאים יכולים שותפים לפרק את השותפות ביניהם: "אמר רבא: הני בי תרי דעבדי עיסקא בהדי הדדי ורווח, ואמר ליה חד לחבריה: תא ליפלוג, אי אמר ליה אידך נרווח טפי - דינא הוא דמעכב". רש"י מסביר שמדובר במקרה: "שני קבלנים שקבלו עיסקא מבעל הבית בשותפות, שימכרוהו ויסחרו במעות עד זמן פלוני ויחלקו ביניהם ובין בעל הבית כמשפט, ונשתמשו חצי הזמן ונשתכרו". עד הזמן שקבעו, יכול שותף אחד למנוע מהאחר לפרק את השותפות.

הרי"ף (דף סג ע"א מדפי הרי"ף) ציין שהיו שלא פסקו כרבא, כי לא יתכן ששותפות היא לעולם, אלא שכאן מדובר על זמן קצוב לשותפות. אך הבית יוסף (חושן משפט סי' קעו) מבין מדברי התוס' (ד"ה הני) שמי שמקבל עיסקא יכול לחזור בו כדין פועל שיכול לחזור בתוך הזמן, אם כי נותן העיסקה איננו יכול לחזור, ולדבריו גם שותפים יכולים לחזור, מפני ששותף לא יהיה פחות מפועל שיכול לחזור בו. אך דבריו לא התקבלו להלכה, והסביר הסמ"ע (שולחן ערוך שם ס"ק מד). ששותפים אינם דומים לפועלים, מאחר והם השתעבדו זה לזה, ואין לאחד רשות על חבירו יותר ממה שיש לחבירו עליו.

להלכה פסק הרמב"ם (הל' שלוחין ושותפין ד, ד): "השותפין שהתנו ביניהם שיעמדו בשותפות זמן קצוב, כל אחד ואחד מהן מעכב על חבירו ואינו יכול לחלוק עד שיגיע הזמן או עד שיכלה ממון השותפות, ואין אחד מהן יכול ליטול חלקו מן הקרן ולא בשכר עד סוף הזמן. נשתתפו סתם ולא קבעו להם זמן הרי אלו חולקין כל זמן שירצה אחד מהן, וזה נוטל חלקו מן הסחורה וזה נוטל חלקו".

בנתיבות המשפט (חו"מ סימן קעו בביאורים ס"ק לד) מסיג וכותב שאם לא קבעו זמן יכולים לפרק השותפות זה רק אם האחד מעכב מלמכור הסחורה, אבל אם רוצה למכור הסחורה לבדו, "ודאי דחבירו יכול לכוף אותו, כיון שנשתתפו לעסוק בקניית סחורה ומכירתו, דנעשו כפועלים זה לזה לקנות ולמכור ומחויבים לטרוח ביחד, דמזלא דבי תרי עדיף".



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר