סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 790
"...וחלה בנו של ריב"ז אמר לו חנינא בני בקש עליו רחמים ויחיה"
ברכות לד ע"ב
שואלים המפר' העובדה שריב"ז דומה לשר בפני מלך לא צריכה למנוע ממנו להשיג את מבוקשו, אמנם הוא לא בן בית שפונה לה' לעיתים קרובות אבל כשהשר כבר מגיע בוודאי שהמלך צריך לקבל את מבוקשו, ומדוע הוא אמר כאן אילו הטיח בן זכאי את ראשו כל היום לא היו משגיחים בו. מסביר הבן יהוידע שיש מעלה לעבד שאין לשר, שכשעבד בא לפני המלך אף אחד לא בא לחקור בשביל מה הוא בא, וע"כ המקטרגים לא מתעוררים לאיזה ענין הוא בא, מה שאין כן אם שר בא לפני המלך כולם מתענינים לסיבת בואו, ואז מעיינים בדבר אם כן ראוי לעשות או לא. וע"כ יש נ"מ בין עבד לשר בענין המקטרגים, אמנם בקשת השר חשוב יותר מאשר בקשת העבד, אבל השר כאשר הוא מבקש כולם יודעים מזה מה שאין כן בעבד יכול הוא להכנס בלא רשות לכן בקשתו של רבי חנינא בן דוסא נענתה יותר מאשר בקשתו של בן זכאי, עוד מוסיף הבן יהוידע מדוע אשתו של ריב"ז שאלה אותו רק בסוף המעשה, מדוע היא לא שאלה אותו מיד כשהוא בקש מרחב"ד להתפלל, מדוע לא שאלה אותו מיד מדוע אתה בעצמך לא מתפלל, מסביר הבן יהוידע, שתחילה היא חשבה שהצער של הבן משפיע על ריב"ז שהוא לא מרגיש את עצמו מספיק מיושב להתפלל, אבל לבסוף כשהוא סיים אלמלא הטיל ריב"ז ראשו כל היום לא נהנה היא ראתה שהסיבה שהוא לא מתפלל זה לא בגלל מצב רוחו אלא בגלל שהוא מרגיש שתפילתו של רחב"ד יותר תתקבל ואז שאלה אותו וכי רבי חנינא בן דוסא גדול ממך.
[הרה"ג נחום ברגמן שליט"א]
