מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
אם פפוס בן יהודה היה תנא
ברכות סא ע"ב
בא פפוס בן יהודה ומצאו לר' עקיבא וכו' א"ל עקיבא אי אתה מתירא וכו'.
אולם לא אמר לו רבי עקיבא, ונר' דלא היה ח"ו חוצפה בזה שכן היה חבירו, ונחשב תנא והיה פפוס בר פלוגתא דר' עקיבא. דיעוי' במכילתא בפ' בשלח (פי"ד פכ"ח) עה"פ וישובו המים ויכסו את הרכב וגו' דכ' דדרש פפוס לסוסתי ברכבי פרעה, רכב פרעה על סוס זכר וכו', אמר לו ר' עקיבא דיך פפוס, אמר לו ומה אתה מקיים לסוסתי וכו'. דרש פפוס והוא באחד מי ישיבנו ונפשו אותה ויעש, דן יחידי לכל באי העולם וכו', א"ל ר' עקיבא דייך פפוס, אמר פפוס ומה אתה מקיים והוא באחד וכו' וכו', וע"ש עוד כה"ג שנחלק פפוס עם ר' עקיבא ואף טרח ר"ע לחלוק עליו, דמוכח להדיא שהיה תנא ובר פלוגתא דר"ע.
ולפי"ז ע"כ דמש"כ הכא שאמר פפוס על עצמו אוי לי שנתפסתי על "דברים בטלים" היינו "מעשים טובים" ורק כלפי "דברי תורה" נחשב דברים בטלים כיון דיקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה כדכ' במשלי פ"ג ועי' במו"ק (ט:) בזה ובירושלמי בפאה פ"א, ולא דנתפס על דברים בעלמא, דא"א שתנא יתעסק בדברים בטלים כ"א בתורה או במע"ט. וכן יעוי' בספר "אמרי נועם" שכ' בשם אדונינו הגר"א ז"ל דמש"כ שנתפס על דברים בטלים היינו מע"ט ורק כלפי ד"ת דר"ע נחשב כן ע"ש, וע"כ דה"ט דהגר"א דבי' כן כש"נ בס"ד. וע"ע בירושלמי בספ"ב דברכות ה"ט דאמרו על בנו ה"ה ר' יהודה בן פפוס שכל מעשיו היו לשם שמים, ומבואר שם שנחשב תנא, ודומיא דאביו.
ויעוי' בס"מ גיטין (צ.) דהיה ר' מאיר אומר כשם שהדעות במאכל כך דעות בנשים יש לך אדם שזבוב וכו' וזוהי מידת פפוס בן יהודה שהיה נועל בפני אשתו ויוצא, ופירש"י דכשיוצא מביתו לשוק נועל הדלת בפניה שלא תדבר לכל אדם ומדה שאינה הוגנת היא זו שמתוך כך איבה נכנסת ביניהם ומזנה תחתיו, עכ"ל ע"ש. ומ"מ כוונתו דפפוס היה לשם שמים ואע"פ שאין ראוי לעשות כן. [אולם לא כ' רש"י שאשתו זינתה תחתיו מדעשה כן, רק כ' שבעלמא אם עושים כן יכול לצאת שכרו בהפסד מרובה שעי"ז תזנה תחתיו אך לא בהכרח כלל שכן עשתה אשתו דפפוס]. וי"ל דזהו שתפסוהו הכא לפב"י "בבית הסוהר", דהוי מידה כנגד מידה על שהיה נועל את אשתו בבית ולא יכלה לדבר עם אף א' דמידה כ"מ תפסוהו ונעלוהו בבית הסוהר ולא יכל לדבר עם אף אחד [חוץ מעם ר"ע שג"כ נתפס שם], ודו"ק.
