כשרות מכונת גילוח
נדה נב ע"ב
"מתני'. שתי שערות האמורות... בכל מקום... רבי עקיבא אומר: כדי שיהו ניטלות בזוג".
צריך ביאור, לאיזה גודל של זוג מכווין רבי עקיבא?
אלא מבואר שמדובר במספריים הקטנות ביותר שהיו מצויות בזמנם, שכיון שקיימות מספרים שניתן לגזור בהן את אותן שערות הרי שכבר באו לכלל גדולות.
ועדיין, הרי שיעור זה הוא בדין דאורייתא, אם כן שיעור זה נתקיים מזמן מתן תורה, ומניין שבימי משה היו קיימין אותן הזוגות?
אלא שקים ליה לרבי עקיבא שגודל המספריים הסטנדרטי לא נשתנה באופן מהותי מימות משה ועד ימיו.
מכאן שכאשר מוזכרות מספריים בלשון חז"ל אין הכוונה לכל מספריים יהיו אשר יהיו, אלא לגודל מסויים של הזוג כפי שהיה מצוי בימיהם.
וכגון במסכת מכות דף כא ע"א:
"ת"ר: (ויקרא כ"א) ופאת זקנם לא יגלחו - יכול אפי' גלחו במספרים יהא חייב? ת"ל: (ויקרא י"ט) לא תשחית (רש"י: ומספרים אינן משחיתים שאין חותכין שיער בצד עיקר כתער)".
אין כוונת הברייתא שכל מספריים אינן משחיתות – יהי גודלם אשר יהיה כפי המצאת הדורות. אלא שלא דיברו אלא על אותן המספריים שבימיהם שאינן משחיתות, כי היו מותירות די שיער ניכר.
ולא עוד, אלא שבודאי שהשערות הנותרות מנטילת המספריים כבר אינן ראויות להיות שוב "ניטלות בזוג", לכן מבואר היטב למה אין בהשארתן משום השחתה, שכן יש לגודל זה דין שערות כפי דברי רבי עקיבא, ושאר תנאים מודים לו לדברי הרמב"ם שזהו השיעור הגדול מכולם.
עוד על כך בקישור זה.
