סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור המושג:  "מנא אמינא לה"

נידה נא ע"א


אמר רבא: ומודה רבי יוחנן לענין מעשר, דמחשבת חיבור - שמה מחשבה. אמר רבא: מנא אמינא לה - דתנן, הסיאה והאזוב והקורנית שבחצר, אם היו נשמרין - חייבין. היכי דמי? אילימא דזרעינהו מתחלה לאדם - צריכא למימר? אלא לאו דזרעינהו מתחלה לבהמה, וקתני אם היו נשמרין - חייבין.

מדוע הגמרא משתמשת בביטוי "מנא אמינא לה" ולא בביטוי היותר שכיח "תניא כוותיה דרבא", או "תא שמע". בפשטות, הביטוי הזה משובץ בסוגייתנו מפני שרבא עצמו הוא זה שמביא את ההוכחה לדבריו, אבל גם במקרה זה אפשר היה להשתמש פשוט יותר בביטוי "דתנן..." ובלי הקידומת המיוחדת של "מנא אמינא לה".

ביטוי זה מופיע בש"ס כ- 108 פעמים. יותר מ 50 פעמים מופיע הביטוי על ידי אביי ורבא, ובשאר הפעמים על ידי רבותיהם: רב נחמן; רב יוסף ורב ששת – ולכן ייתכן שביטוי זה מיוחד להם באופן אישי ללא כוונה מיוחדת.

בכל אופן ניתן לומר, שביטוי זה נאמר באחד מהמצבים הבאים אלא שתישאר השאלה מדוע הביטוי נאמר דווקא על ידי האמוראים שהזכרתי לעיל]:

א. כשהברייתא לא היתה ידועה לרוב החכמים ולכן הש"ס עצמו לא הביא ממנה הוכחה לרב ששת.

ב כשמביא ממשנה בסדר טהרות [ והסיבה – כנ"ל]

ג. כשמביא משנה או ברייתא – אולם הלימוד הוא מתוך דיוק שניתן בקלות לדחות אותו. מתאים לסוגייתנו שנלמד מתוך השאלה של "היכי דמי" – כלומר, העמדת אוקימתא מסויימת אבל איננה הכרחית, כי אפשר להישאר באוקימתא הפשוטה, שאמנם על זה שואלת הגמרא "..."צריכא למימר?"

ד. כאשר הלימוד בעיקרו נלמד מדרשת פסוקים, בין אם מתוך ברייתא ובין אם מדובר בדרשה ישירה של האמורא מתוך פסוקים [בסוגיות מסויימות בש"ס].



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר