סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור המושג:  "הלכה כרבי יהודה" נגד תנא קמא

נידה נב ע"א


תינוקת שהביאה כו'. א"ר אבהו א"ר אלעזר: הלכה כרבי יהודה ומודה רבי יהודה שאם נבעלה לאחר שהביאה שתי שערות - שוב אינה יכולה למאן חברוהי דרב כהנא סבור למעבד עובדא כרבי יהודה ואע"ג דנבעלה, אמר להו רב כהנא: לא כך היה מעשה בבתו של רבי ישמעאל שבאת לבית המדרש למאן. ובנה מורכב לה על כתפה, ואותו היום הוזכרו דבריו של רבי ישמעאל בבית המדרש, ובכתה בכייה גדולה בבית המדרש. אמרו: דבר שאמר אותו צדיק יכשל בו זרעו? דאמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי ישמעאל: +במדבר ה'+ והיא לא נתפשה - אסורה, הא נתפשה - מותרת, ויש לך אחרת, שאע"פ שלא נתפשה - מותרת, ואיזו זו - שקדושיה קדושי טעות, שאע"פ שבנה מורכב על כתפה - ממאנת והולכת לה. ונמנו וגמרו: עד מתי הבת ממאנת - עד שתביא שתי שערות! פרוש ולא עבוד עובדא.
רבי יצחק ותלמידי דרבי חנינא עבוד עובדא כרבי יהודה, ואע"ג דנבעלה. אזל רב שמן בר אבא אמרה קמיה דר' יוחנן, אזל רבי יוחנן אמרה קמיה
דרבי יהודה נשיאה שדר בלשא - ואפקוה.

1.
רמב"ם הלכות גירושין פרק יא הלכה ד:

ועד מתי הבת ממאנת כל זמן שהיא קטנה, עד שתהיה נערה או עד שיודע שהיא אילונית, במה דברים אמורים בשלא בא עליה ב הבעל אחר שנעשית בת שתים עשרה שנה ויום אחד, אבל אם הגיעה לזמן הזה ונבעלה הואיל והבעילה קונה מן התורה כמו שבארנו הרי זו אינה ממאנת ואינה צריכה בדיקה למיאון שחזקתה שהביאה סימנין.

בפשטות הרמב"ם פוסק כתנא קמא במשנה, ולא כרבי יהודה.

2.
וקשה, שהרי רבי אבהו פסק במפורש כרבי יהודה!

2.1
הערה: לולא פסק ההלכה של רבי אבהו היה צריך לכו"ע לפסוק כתנא קמא, כמקובל, שבדרך כלל הלכה כתנא קמא נגד תנא יחיד שחולק עליו.

3.
רא"ש מסכת נדה פרק ו סימן ד:

גמ' א"ר אבהו אמר ר"א הלכה כר"י ולית הלכתא הכי דגרסינן בפרק מי שמת (בבא בתרא דף קט א) ולמיאונין ולאפוקי מדר"י דאמר עד שירבה השחור:

הרא"ש מסביר שיש מחלוקת סוגיות, שהגמרא במסכת בבא בתרא קובעת שאין הלכה כדעת רבי יהודה בסוגייתנו.

4.
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קנו עמוד א:

אמר רב נחמן אמר שמואל: בודקין לקדושין, לגרושין, ולחליצה ולמיאונין, ולמכור בנכסי אביו - עד שיהא בן עשרים. וכיון דבדקנא לקדושין, לגרושין למה לי?
לא נצרכא אלא ליבום, דתנן בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו - קנאה, ואין נותן גט עד שיגדל.
לחליצה - לאפוקי מדר' יוסי, דאמר: איש כתוב בפרשה, אבל אשה - בין גדולה ובין קטנה, קא משמע לן דמקשינן אשה לאיש, דלא כר' יוסי.

ולמיאונין - לאפוקי מדרבי יהודה, דאמר: עד שירבה שחור, קא משמע לן דלא כרבי יהודה.

ולמכור בנכסי אביו עד שיהא בן עשרים - לאפוקי ממאן דאמר בן שמנה עשרה.
והלכתא: תוך זמן כלפני זמן.
והלכתא כגידל בר מנשה.
והלכתא כמר זוטרא.
והלכתא כאמימר.
והלכתא כרב נחמן אמר שמואל בכולהו.

"והלכתא" - מיוחד. כמה ברציפות

בפשטות, רב נחמן חי לפני רבי אבהו [שהיה תלמידו גם של רבי יוחנן], ויתכן שהלכה היא כשמואל נגד רבי אלעזר [שגם הוא היה תלמידו של רבי יוחנן].
אולם הגמרא, שם קובעת במפורש "והלכתא כרב נחמן אמר שמואל בכולהו", וממילא הלכה שלא כדברי רבי אבהו בסוגייתנו, שאמר שהלכה כרבי יהודה [כך אומר הגר"א, אבן העזר, קנה, סעי"ק מה].

4.1
ונראה להדגיש, שאת הביטוי "והלכתא כרב נחמן..." אומר כנראה "עורך הגמרא" [או שנאמר על ידי הסבוראים] ולכן הכרעתו חזקה יותר.

5.
אמנם יש לשאול: מדוע רב נחמן לא אמר את דבריו ישירות על משנתנו שבה מובאת המחלוקת בין רבי יהודה עם תנא קמא, ואולי בכלל ששם מדובר בנושאים נוספים.

6.
הערה נוספת: למרות שמסוגייתנו משמע שרבי יהודה נשיאה פסק שלא כרבי יהודה במשנתנו, בכל אופן הגמרא מרחיבה בהסבר דברי רבי יהודה נראה בגלל פסק שינו של רבי אבהו.

7.
מסקנה: הסוגיה בבבא בתרא מאוחרת לסוגייתנו ולכן הלכה כמשתמע מאותה סוגיה בבבא בתרא.

 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר