סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

 

גזל חמץ ועבר עליו הפסח

גזלן משלם כשעת הגזילה, ואם הגזילה השביחה הרווח לגזלן. אם הגזילה פסדה, ההפסד של הגזלן, ועליו לשלם כשעת הגזילה. אך ישנם מקרים בהם הגזילה פסדה ואעפ"כ הגזלן מחזיר את הגזלה כפי שהיא: "מטבע ונפסל, תרומה ונטמאת, חמץ ועבר עליו הפסח, בהמה ונתעבדה בה עבירה, או שנפסלה מעל גבי המזבח, או שהיתה יוצאה ליסקל - אומר לו הרי שלך לפניך". המכנה המשותף למקרים הללו שזהו היזק שאינו ניכר, ולכן איננו משלם על הנזק עצמו. גם אם למשל גזל פירות והרקיבו מעט, מאחר ודרכם בכך, זהו היזק שאינו ניכר.
מדוע המזיק נזק שאיננו ניכר איננו חייב? הרמב"ם (הל' חובל ומזיק ז, א) מסביר: "המזיק ממון חבירו היזק שאינו ניכר, הואיל ולא נשתנה הדבר, ולא נפסדה צורתו, הרי זה פטור מן התשלומין דין תורה. אבל מדברי סופרים אמרו הואיל והפחית דמיהן הרי זה חייב ומשלם מה שהפחית מדמיהן". יחסו של אדם לחפץ שלו בא לידי ביטוי בשני מובנים: הבעלות על החפץ כפי שהוא נראה, ויכולת השימוש והניצול של החפץ. היזק שאינו ניכר, פוגע רק ביכולת השימוש בחפץ, אך לא בצורתו החיצונית, ולכן זה אינו נחשב לנזק.
הרב אלחנן וסרמן (קובץ שיעורים, בבא קמא, אות קכח) מנמק עוד, שצריך שהנזק יהיה מוחשי ולא בשל איסור הלכתי, כמו חמץ שעבר עליו הפסח או תרומה שנטמאת, וכן שהנזק איננו בשל המלכות שפסלה את המטבע משימוש.
אם הגזלן החזיר את החמץ בתוך הפסח, כותב בחק יעקב (או"ח סי' תמג ס"ק ח) שאינו יכול לומר הרי שלך לפניך, כי הכל מצווים לבער את החמץ, וכאילו החזיר חפץ שרוף, אך הקצות (סי' שסג ס"ק א), כותב שגם בתוך הפסח יכול להחזיר, שהרי גם גזל תרומה ונטמאת, מצותה בשריפה, אלא שהגזלן אינו רשאי לומר הרי שלך לפניך מפני שהוא יהיה מצווה לשרוף שלא לעבור על בל יראה ובל ימצא, אבל אם עבר והשיב, קיים מצות השבה, אע"פ שעבר על בל יראה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר