סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"

מ"ט בזמן חז"ל הביהכנ"ס היה מחוץ לעיר?

ברכות ב ע"א
 

בתוד"ה מברך שנים וכו' כ', דבתי כנסיות שלהם היו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים וכו'.

וכ"כ תוס' בשם ר"ת לקמן (ו.) בד"ה המתפלל שהיו בתי כנסיות שלהם בשדה וכו' ע"ש. וכ"כ הרא"ש לקמן (ד:) [באות ה'] שנהגו לומר לפני שמו"ע דערבית יראו עינינו וכו' לפי שהיו בתי כנסיות שלהם בשדות והיו יראים להתעכב שם וכו'. וכ"כ רש"י בפ"ב דשבת (כד:) בד"ה משום סכנת וכו' שהביהכנ"ס שלהם לא היו בישוב וכו' יעו"ש. וכ"כ רש"י בפ"ד דקידושין (עג:) בזה"ל, בתי כנסיות שלהם חוץ לעיר היו, ואי לא שכיחי בה רבים כגון אורחים יש לדאוג ממזיקים, עכ"ל ע"ש.

אולם צ"ע מ"ט באמת היו דוקא חוץ לעיר בשדות ולא בתוך העיר כפי הנאה לכבודם דביהמ"ק מעט דאיכא בתוכנו. ושמא חששו מפני העכו"ם והמינים שתהיה "עינם צרה" בזה ומחמתו יעשו צרות לבנ"י ויזיקו לביהכנ"ס מתוך קנאה ושנאה, שכידוע העכו"ם תמיד מקנאים ביקרתם ומעלתם דבנ"י, וכבשבת (פט:) דה"ט דנקרא הר "סיני" ע"ש שירדה שנאה לעכו"ם עליו יעו"ש, וא"כ מהאי טעמא אפשר שקבעוהו דוקא מחוץ לעירא.

וכן יעוי' בפ"ג דיומא (לה:) דאמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה מלאכה ומשתכר בטרפעיק חציו היה נותן לשומר ביהמ"ד וחציו לפרנסתו וכו'. ויעו"ש בח"א מהרש"א בדּ"ה ומשתכר וכו' שכ' וז"ל, וענין נתינתו "לשומר", אפשר משום שהיו בתי מדרשות שלהן בשדה והיה צריך שמירה, א"נ שלא היו מניחים הכל לביהמ"ד כדאמרי' פ"ד דברכות (כז:) שהיה רבן גמליאל מכריז ועד"ז הושיבו "שומר", עכ"ל יעו"ש. וי"ל שהוצרכו שמירה מהעכו"ם שלא יתגרו בהם וכו' ואע"פ שהיה מחוץ לעיר שלא מצויים שם בנ"א וגוים מ"מ עדיין הוצרכו לזה, וכ"ש אם היה בתוך העיר שהוצרכו לשומר מפני העכו"ם, וכש"נ לעיל. א"נ י"ל דדוקא בתוך העיר הוצרכו לחשוש מפני העכו"ם ובשדה חששו רק מפני "ליסטים וחיות רעות" וכיו"ב ששכיחים בעיקר בשדה ולא בעיר, ואפ"ה קבעו לביהמ"ד בשדה מדחששו יותר מהעכו"ם, וכלעיל.

אולם בעצם תי' א' דהח"א יל"ע, דיעו"ש בברכות שם (כח.) דאותו היום שהורידו לר"ג מהנשיאות סילקוהו לשומר הפתח ונתנה רשות לתלמידים ליכנס, שהיה ר"ג מכריז ואומר כל ת"ח שאין תוכו כברו לא יכנס לביהמ"ד וכו' ע"ש, ולפי"ד הח"א דהוצרכו לשומר "מפני שמירה" מליסטים וכיו"ב ולא "מתלמידים" יל"ע א"כ מ"ט סילקו באותו היום לשומר הא אהני אכתי הוצרכוהו לשמור מהנ"ל. וצ"ל דאותו ביהמ"ד דרבן גמליאל לא היה "בשדה" כ"א בתוך העיר, א"נ י"ל דלאו דוקא שסילקוהו לגמרי אלא שלא הוצרך לשמור על תלמידים שאינם הגונים שלא יכנסו אך עדיין הוצרך לשמור מעכו"ם וליסטים.

ועתה הראוני לדברי הרשב"ם בפ"ג דב"ב (נא.) שכ' בזה"ל, בתחומא, בתי מדרשות שלהן בסוף התחום היו כדי שיוכלו לבוא שם בשבת מן העיירות שמסביב, עכ"ל יעו"ש. וא"כ מבואר היטב מ"ט היו הביהמ"ד שלהם "מחוץ לעיר" כדי שכל בני העיירות שמסביב אותו העיר יוכלו להתקבץ בו בש"ק מדהוי בתוך תחום שבת שלהם והיינו אלפים אמה.

ועוד האירוני לומר ע"ד מש"כ רש"י בפ' וארא (ט', כט') עה"פ ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרוש את כפי אל ה' וגו', וז"ל, מן העיר, אבל בתוך העיר לא התפלל, לפי שהיתה מלאה גילולים, עכ"ל ע"ש. והיינו מלא בע"ז, ומה"ט י"ל דעשו לביהכנ"ס דוקא "בשדות" דליכא שם גלולי ע"ז, והבן בס"ד



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר