סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"

ר' אליעזר שמותי הוא

נידה ז ע"ב
 

כל ימיו של ר' אליעזר היו עושין כר' יהושע וכו' מ"ט לא עשו כר"א, משום דר"א שמותי הוא וסבר אי עבדינן כוותיה בחדא עבדינן כוותיה באחרנייתא וכו', ופירש"י וז"ל, שמותי, לשון "שמתא", שהרי "ברכוהו" [בל' "סגי נהור"] כדאמרי' בהזהב (נט:), הילכך לא עבדינן כוותיה באחרנייתא, עכ"ל.
 

[א]

אולם יעוי' בתוס' שהקשו על רש"י, דאכתי לא היה מזכיר לשון שמתא, ובמעשה גופיה דבפרק הזהב (נט:) אינו מזכיר אלא לשון ברכה. ופירש ר"ת ורשב"ם, ד"שמותי הוא" היינו דהוה מתלמידי שמאי, וכן איתא בירושלמי דתרומות (פ"ה) וכו', עכ"ד תוס'. וכ"כ בתוס' הרא"ש הכא דהוי מתלמידי "שמאי" ע"ש. וכ"כ תוס' ברפי"ט דשבת (קל:) ד"ה דר"א שמותי הוא כנ"ל, וכ"כ רבינו חננאל שם ע"ש. והיינו דכו"ע ס"ל דאכן "נידוהו", אך ס"ל דלא היו מזכירים אותו בלשון גנאי כ"כ שהיה "מנודה" ולכן לא קי"ל כוותיה, וע"כ דה"ט דלא קי"ל כוותיה מדהיה מתלמידי "שמאי" [וב"ש במקום ב"ה "אינה משנה", וכברפ"ו דברכות (לו.) ועוד], ולא מחמת "שנידוהו".

אמנם יעו"ש ברש"י שכ' וז"ל, שמותי הוא, בירכוהו כדאמרי' בהזהב. ובתלמוד ירושלמי מפרש "שמותי הוא" מתלמידי שמאי היה, עכ"ל ע"ש. והיינו דהבבלי ס"ל דהוי מלשון נידוי ושמתא והירושלמי ס"ל דהוי מלשון שמאי הזקן שהיה ר"א מתלמידיו. אך יל"ע מ"ט הביא רש"י לירושלמי רק התם ולא הכא, וצ"ע.
 

[ב]

ונראה ליישב, דהנה יעוי' בתוס' הרא"ש הכא (על הדף) דתמה על רש"י שכ' ד"בירכוהו" וז"ל, הניחא הכא דלא בעי למיעבד כוותיה דר"א, משום דאיירי בטהרות ועל עסק טהרות "בירכוהו" וחייש דילמא אתי למיעבד כוותיה באחרנייתא דטהרות, אבל בר"פ ר"א דמילה (קל:) גבי מכשירי מילה דקאמר ר"א שדוחין את השבת וקאמר התם פעם אחת שכחו ולא הביאו וכו', ופריך והיכי עביד כר"א חדא דר"א "שמותי הוא", ומה בכך, וכי בשביל זה לא יהיה הלכה כמותו בשום מקום. ולכן נראה כפי' הערוך דהוי מתלמידי ב"ש וכו', עכ"ל התוס' הרא"ש יעו"ש.

א"כ לפי"ז אתי שפיר מ"ט הביא רש"י לירושלמי דוקא התם, מדס"ל כסברת הרא"ש דדוקא בעניני טהרות אין לפסוק כוותיה מחמת אותו מעשה ולא בשאר דבריו בשאר ענינים, ולכן דוקא הכא יל"פ דהוי מלשון שמתא מדמיירי במילי דטהרות, אך בשבת שם דמיירי במילי דמילה ליכא לפרש דזהו כוונת הגמ' דהיה "שמותי", ובזה בעינן לצרף לסברא שהיה מתלמידי ב"ש דלכן אין לפסוק כמותו ולא מספיק מחמת "שנידוהו", וא"כ זהו דהביא רש"י לירושלמי דוקא התם, דרק בצירוף האי סברא לא קי"ל שם כר"א, וכסברת הרא"ש ז"ל, והבן בס"ד.

וכן יעוי' ברש"י בפ"ק דפסחים (טו.) בד"ה ממחלוקתן למדנו שכ' וז"ל, שהרי הלכה כר' יהושע בטהרות, דר' אליעזר נמנו עליו שלא לקבוע הלכה כמותו מפני תנורו של עכנאי, עכ"ל יעו"ש. וא"כ מדוייק ברש"י כש"נ דדוקא בטהרות אין הלכה כמותו מחמת הנידוי ולא בשאר מילי [ורק מדהיה מתלמידי שמאי אין הלכה כמותו בשאר מילי, אך לא מחמת הנידוי, ודוק בזה]. וכן יעו"ש ב"גליוני הש"ס" [להגרי"ע], ובמהרצ"ח הכא (ט.) בזה, ע"ש.

וא"כ יל"ע לאידך גיסא ברא"ש בדפליגי על רש"י הכא ד"הניחא הכא" וכו', הא ברש"י גופא נר' דס"ל כדבריו הללו, וא"כ שפיר יל"פ הכא כרש"י, ורק התם בשבת א"א לפ' כן, וכדס"ל לרש"י גופא, ויל"ע, ודו"ק.
 

[ג]

והנה י"ל נפק"מ בין רש"י לתוס', אם גם לעתיד לבוא כשיבוא משיח בב"א אמרי' דר"א "שמותי הוא" ואין הלכה כמותו או לא, דלרש"י דהכוונה על היותו מנודה, נראה דאף לע"ל שכבר "הותר נידויו" ג"כ י"ל דאין הלכה כמותו [במילי דטהרות עכ"פ], דכיון שדבריו דר"א נאמרו כשהיה מנודה ע"כ דלא קי"ל כוותיה, וכמוכח מהגמ' הכא ובשבת דאמרי' דר"א "שמותי הוא" אע"פ דמיירי לאחר שהותר נידויו, שכן התירוהו חז"ל לנידויו תיכף לאחר "שיצאה נשמתו בטהרה", וכבספ"ז דסנהדרין (סח.) יעו"ש, ואעפ"כ אמרי' הכא והתם דלא קי"ל כוותיה מדהוי "שמותי" אע"פ דבזמן הגמ' כבר לא היה שמותי, וע"כ כש"נ דאזלי' בתר "שעת אמירתו". וא"כ על כרחך דה"ה לע"ל דאמרי' כן.

אולם לפי"ד תוס' והירושלמי י"ל דלא אמרי' כן, דהנה דעת הגר"א זי"ע [והובא בסידור הגר"א בביאור "אבני אליהו" שנכתב ע"י בנו הג"ר אברהם זצ"ל, בתחילת בי' על "יוצר אור"] "דלעתיד לבוא יהיה הלכה כבית שמאי ולא כבית הלל", עכ"ד אדונינו זי"ע, יעו"ש. וא"כ לפי"ז נראה דאף יהיה הלכה כר"א, דכל דאמרי' דשמותי הוא ואין הלכה כמותו, מדקאזיל בשיטת ב"ש ומדלא קי"ל כב"ש אף לא קי"ל כתלמידיו וכהולכים "בשיטתו", אך אם קי"ל כב"ש על כרחך דאף קי"ל כתלמידיו ור' אליעזר בראשם, וא"כ לפי"ד תוס' והירושלמי נר' דלע"ל לא נאמר דר"א שמותי ולא קי"ל כוותיה, אלא לאידך גיסא, ואדרבה, כיון דשמותי הוא קי"ל כוותיה, ודו"ק. והבן בס"ד.



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר