סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

ראש או רשון? / יעקב צ. מאיר

נידה כד ע"ב - כה ע"א

פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון


שנינו, 'המפלת שפיר מלא מים, מלא דם, מלא גנונים, אינה חוששת לולד. ואם היה מרוקם תשב לזכר ולנקבה'. משנה זו פותחת פתח לדיון בתחילת היווצרותו של הוולד. 'תנו רבנן, איזהו שפיר מרוקם? אבא שאול אומר: תחילת ברייתו מראשו ושתי עיניו כשתי טיפין של זבוב...' לפי ברייתא זו הולד נברא בהתחלה ראש בלבד ובו שתי נקודות זערוריות כעיני הזבוב. אך בפיוט עתיק של הפייטן הקדום יניי, בן המאה ה5-6, המתאר את ראשית היווצרותו של הוולד נאמר כך, 'בריית תחלתו כתבנית חרגול... גלילי אישוניו כמו טיפי זבוב'. הדמיון בין חלקה השני של המימרה של אבא שאול לבין הפיוט מעלה את ההשערה שיתכן שגם חלקו הראשון דומה.

מקורה של ברייתא זו בתוספתא נידה פ"ד ה"ד. שם הנוסח איננו 'מראשו' אלא 'בראשו'. לכאורה אין הבדל במשמעות, אך בכתב יד וינה של התוספתא הנוסח משונה עוד יותר, 'ברושם'. ובסוגיה המקבילה בירושלמי, 'כל שתחילת ברייתו דומה לרשון'. מה ההבדל?

ההבדל טמון בפירוש המילה 'רשון'. בספרא לפרשת שמיני, פ"ה ה"ט (עמ' ריב), על הפסוק 'ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו' מפרש 'סולעם זה רשום, חרגול זה נפול' וכן מפורש בתרגום יונתן על אתר. למדנו: ה'רשום' הוא שם אחר של הסלעם. ממילא מובן כיצד התגלגל ה'רשום' ל'ראשו'. וממילא מובן כיצד התגלגל 'כרשום' ל'מראשו'.

ועדיין קשה. הרי בספרא מפורש שהרשום הוא הסלעם ולא החרגול, ואצל יניי 'תחלתו כתבנית חרגול'. היתכן שליניי היתה גירסה הפוכה, לפי ה'רשום' הוא החרגול? אכן. בחולין ס"ה ע"א-ע"ב למדנו, 'תנא דבי ר' ישמעאל... סלעם זה ניפול... חרגול זה רשון'. הגמרא שם מכירה גם את פירושו של הספרא, המדרש התנאי מבית מדרשו של ר' עקיבא, ושואלת 'מאי שנא התם דאמרת סלעם זה רשון חרגול זה ניפול, ומי שנא הכא דאמרת סלעם זה ניפול חרגול זה רשון?' ומתרצת, 'מר כי אתריה ומר כי אתריה'. אין זה חילוק פרשני, אלא חילוק גיאוגרפי. במקום אחד קוראים לחרגול ניפול ולסלעם רשון ובמקום אחר להיפך. עוד למדנו, שהחרגול נקרא 'רשון' דווקא במקומם של 'דבי ר' ישמעאל', ובמקומם של דבי ר' עקיבא – להיפך. ועוד למדנו, שיניי בן מקומם של דבי ר' ישמעאל הוא. ורק קצה חוט אחד עוד חסר לנו, לו יוודע היכן חי הפייטן המופלא, נוכל לזהות את מקום מושבם של מחזיקי המסורת מדבי ר' ישמעאל במאה ה5-6 לספירה.

('מבוסס על ש' ליברמן, חזנות ייני')

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר